מרים, אם ישו
![]() | |
דיוקנה של מרים, אם ישוע, כפי שצויר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני | |
לידה |
סביבות 18 לפנה"ס ממלכת הורדוס, האימפריה הרומית |
---|---|
פטירה |
41/44 או 48 או 57 [1] ירושלים, פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
קדוש עבור | כל הכנסיות |
מקום פולחן עיקרי | סירקוזה ומקומות רבים נוספים |
חג | תאריכים רבים, ראו להלן |

מִרְיָם, אֵם יֵשׁוּ (גם מרים הבתולה, יולדת האלוהים, מדונה ועוד; בלטינית וברוב השפות האירופאיות: Maria, "מריה") הייתה יהודייה בת המאה הראשונה לספירה ודמות מרכזית בנצרות, בה היא מתוארת כאמו של ישו המשיח. לפי הברית החדשה והמסורת הנוצרית, מרים הייתה מאורסת ליוסף כשהמלאך גבריאל הודיע לה שהיא הרה מרוח הקודש בעודה בתולה, בבית שעמד במקום בו שוכנת כנסיית הבשורה בנצרת. היא גידלה את ישוע, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין הקדושים, כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ודוֹגמה בכנסייה הקתולית. אמונות נוספות הן שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום, ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה.
חייה לפי הברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים איננה מוזכרת רבות בבשורות, למעט בקטעים העוסקים בהולדת ישו במתי א'-ב' ובלוקאס א'-ב', בעיקר במקור השני. מרים מופיעה כבתולה יהודייה המתגוררת בעיר נצרת ומאורסת ליוסף, שהמלאך גבריאל מתגלה אליה ומבשר לה שהיא הרה, ועומדת ללדת את המושיע בן האלוהים שימלוך על העולם. בנוסף, סיפר לה על הריונה של קרובתה אלישבע. מרים יצאה לבקר את אלישבע, שחוותה התגלות ובירכה את מרים ואת עוברה. לאחר מכן יצאה הבתולה ההרה עם בעלה להתפקד בעיר הולדתו, בית לחם, לפי ציווי הקיסר הרומי. היא כרעה ללדת את ישו בבית לחם, ושלושה חכמים מן המזרח ביקרו אותה ואת יוסף והעלו מנחות לרך הנולד. כדי להציל את ילדם בעת שהורדוס הורה לרצוח את כל התינוקות בעיר, המשפחה נמלטה למצרים, ושבה ליהודה בעבור זעם. מרים ובעלה הציגו את ישו הפעוט בבית המקדש. כשהיה בן שתים-עשרה והם ביקרו שוב בירושלים, מצאה אותו מרים ויוסף בין המורים.
בנוסף לנרטיבים אלו, "אם ישו" מוזכרת ללא שם בעת החתונה בקנה בבשורה על פי יוחנן, שם היא מסבירה לבנה שתם היין ומורה לנוכחים לעשות כמצוותו. בסוף הבשורה, בעודו גוסס על הצלב, ישו מורה ל"תלמידו אשר אהב", כותב הבשורה, לנהוג במרים כאילו הייתה אמו שלו ולה לנהוג בו כבנה, והתלמיד אוסף אותה אל ביתו. אזכורה האחרון כרונולוגית הוא לאחר עלית ישו השמימה, כשהיא והשליחים שוהים יחד בעלית גג בירושלים ושוקדים על דבריו.
בתוליה של מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבתולים הנצחיים של מרים
הקתולים, האורתודוקסים ורוב הכנסיות, בייחוד המסורתיות, גורסים שמרים הייתה בתולה באורח נס כל חייה: לא רק בעת ההתעברות, אלא אף בעת הלידה עצמה וגם לאחר מכן. אמונה זו הפכה למקובלת בהדרגה למן המאה הרביעית. היא הייתה כרוכה לא רק בראיית הלידה כנסית ובקביעה שמרים ויוסף לא מימשו את נישואיהם, אלא בגם בפירוש אזכורם של אחי ואחיות ישו המוזכרים בברית החדשה כאחים חורגים או כדודנים. כנסיות פרוטסטנטיות רבות דוחות את הדוקטרינה כפרי מסורת החסרה ביסוס במקרא, ומוכנות לקבל לכל היותר שמרים הייתה בתולה בעת שהרתה את ישו, כמתואר במפורש בבשורה לפי מתי.
מרים הקדושה במסורת הקתולית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסורת הקתולית טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז הועלתה השמיימה. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על הר ציון נבנתה כנסיית דורמיציון (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין בחתונה בקנה.

ועידת אפסוס הכריזה ב-431 כי מרים היא אם האלוהים (תיאוטוקוס (אנ')). במאה ה-6 הוסיפו לה את הכינוי ניקופיאה (האלה מנחילת הניצחון). ב-1964 הכריז פאולוס השישי כי מרים היא אם הכנסייה.
הכנסייה הקתולית הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:
- 8 בדצמבר – העיבור ללא חטא של מרים ברחם אמהּ, חנה (Immaculata Conceptio).
- 8 בספטמבר – חג הולדתה של מרים (Nativita' della Beata Vergine Maria).
- 21 בנובמבר – הצגת מרים במקדש בהיותה בת שלוש (La Presentazione).
- 25 במרץ - הבשורה למרים אודות הולדת האדון (L'Annunziazione, תשעה חודשים לפני הולדת ישו).
- 31 במאי – חג הביקור המנציח את ביקורה של מרים אצל אלישבע, אמו של יוחנן המטביל (La Visitazione).
- 15 בספטמבר – יום הזיכרון לאבותיה של מרים (Beata Vergine Addolorata).
- 15 באוגוסט – יום עלייתה של מרים השמימה (Assunzione della Vergine Maria).
- בנוסף נקבע 1 בינואר כיום חג כללי לכבודה של מרים (Maria Madre di Dio).
מרים הקדושה במסורת הקופטית האורתודוקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסורת הקופטית חולקת על חלק מהתפישׂה הקתולית את מרים, ובפרט על הטענה כי רוח הקודש התערב בהריונה.
הכנסייה הקופטית גם הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:
- 13 באוגוסט - הבשורה ליואכים אודות הולדת מרים
- 9 במאי - חג הולדתה של מרים
- 13 בדצמבר - הצגת מרים במקדש בהיותה בת שלוש
- 1 ביוני - הגעת המשפחה הקדושה למצרים
- 29 בינואר - יום הזיכרון לעזיבתה של מרים
- 22 באוגוסט - יום עליית גופתה של מרים השמימה
- 28 ביוני - זיכרון הקדשת הכנסייה הראשונה לשם מרים הקדושה באפסוס
- 2 באפריל - התגלות מריה בזייתון
- 22 באוגוסט - התגלות גופה לשליחי ישו
- הקופטים מקדישים את היום ה-21 בכל חודש בלוח השנה הקופטי לזכרה של מרים, אם ישו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה הקדושה על-פי התפיסה האוריינטלית (באנגלית)
- מרים, אם ישו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרים, אם ישו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי הכנסיות המערביות לא נפטרה אלא נרדמה ועלתה השמיימה (יש כנסיות החולקות על כך)
חג המולד | ||
---|---|---|
חג המולד הכחול • ערב חג המולד • יום הילד הבינלאומי • יום הקופסאות • נוצ'הבואנה • יום ניקולאס הקדוש • יום סטפנוס הקדוש • סול אינוויקטוס • יול • גאוגרפיה | ||
בנצרות | שלושת האמגושים (הערצת חכמי הקדם) • סגידת הרועים • הציפייה • המלאך גבריאל • הבשורה למרים • הבשורה לרועים • טבילת האדון • בית לחם • כריסטינגל • כריסטמסטייד • חג ההתגלות • הורדוס • ישו • יוסף הקדוש • מרים, אם ישו • טבח החפים מפשע (הבריחה למצרים) • צום המולד • לידת ישו (באמנות • בתרבות הפופולרית) • סצנת המולד • ניקולאוס הקדוש • כוכב בית לחם • הלילה השנים עשר | |
בפולקלור | בדליסק • בפנה • בלסניקל • קגנר • כריסטקינד • דד מורוז • שדונים • אבא חג המולד • גרילה • ג'ק פרוסט • ג'ולופוקי • קנכט רופרכט • קורבטונטורי • קרמפוס • אגדת עכביש חג המולד • מיקולאס • דמות הכורה • ניסי • הקוטב הצפוני • איש החורף הזקן • אולנצרו • האב פואטאר • פר נואל • לוצ'יה הקדושה • האיילים של סנטה קלאוס (רודולף) • סדנת סנטה • סינטרקלאס • טיו דה נדאל • ורטפ • חתול יול • ילדי יול • זוורטה פיט • איש שק | |
מביאי מתנות | ניקולאוס הקדוש • סנטה קלאוס • מביאי מתנות לחג המולד והחורף לפי מדינה | |
מסורות | לוח הציפייה • נר הציפייה • זר הציפייה • סעודת ראש חזיר • נר קשתות • כרטיסים • מזמורים לאור נרות • תהלוכת הסוסים של שלושת האמגושים • קרקרים • תפאורות • אירועים וחגיגות • חג שבעת הדגים • סנטה מעופף • מתנות • גשש הסנטה של גוגל • לאס פוסאדאס • מכתבים • אורות • לורד מיסרול • שווקים • ארוחות וסעודות • כוכב מוראבי • תשעה שיעורים ומזמורים • NORAD עוקב אחר סנטה • מפצח אגוזים (בובה) • קישוטים • מצעד סנטה קלאוס • פיניאטה • פירמידות • המעשן • חותמות • הגמד והענק • ספנבאום • בולים • גרביים • עץ חג המולד • שנים עשר ימים • חלונות • עז יול • גזע יול | |
מוזיקה | מזמורים (רשימה) • מוזיקה (אלבומים • מיני-אלבומים • שירים) | |
במדיה | בספרות (רומנים) • מזמור חג המולד • סרטים • שירה ("Old Santeclaus with Much Delight" • "A Visit from St. Nicholas") • טלוויזיה (ספיישלים • גזע חג המולד) | |
בעת החדשה | בלאק פריידיי (חגיגות) • בלאק פריידיי (קניות) • ארץ הפלאות של ברונר • מועדון חג המולד • קריפ חג המולד • חוק חג המולד (מסחר) 2004 • הרצאות חג המולד של המכון המלכותי של בריטניה הגדולה • הרי חג המולד • הפסקת האש של חג המולד • מחלוקות • סייבר מאנדיי • כלכלה • יום הנתינה • גרינץ' • אל גורדו • חג המולד ועונת החגים • ביולי • באוגוסט • יום ליאון • משחקי ליגת ה-NBA • משחקי ה-NFL • ניו אינגלנד הפוריטנית • מלחמת האזרחים האמריקאית • ארצות הברית לאחר המלחמה • סנטה-קון • טירת הממתקים של סנטה • שבת העסקים הקטנים • סופר סאטרדיי • סוודרים מכוערים • וירג'יניה אוהנלון • חג המולד הלבן • אקסמס | |
מאכלים ושתייה | ארוחת ערב (ג'ולופויטה • ג'ולבורד • קושיוס • רוויילון • ארוחת שתים-עשרה המנות • סמרגוסבורד • ויגיליה) • מתוקים (בוש דה נואל • עוגה • מקל סבא • עוגיות • קוזונאק • עוגת פירות • עוגיות זנגביל • קורבייה • מלומקרונו • פאי מינס • פבלובה • פאי פקאן • פאי דלעת • פודינג • סלונצוקור • טורון) • מרק (מנודו) • רוטב (רוטב חמוציות) • משקאות (בירת חג המולד • סיידר תפוחים • צ'מפורדו • ליקר ביצים • יין מתובל) • כיסונים (חלקה • טמלה) • בשר (הודו • מלית) |