פיליפ גובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ גובר
Philippe Gaubert
לידה 4 ביולי 1879
קאור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביולי 1941 (בגיל 62)
פריז, הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חליל צד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ גוברצרפתית: Philippe Gaubert;‏ 5 ביולי 18798 ביולי 1941) היה מוזיקאי צרפתי, נגן חליל צד, מנצח מוערך ומלחין, בעיקר לחליל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובר נולד בקאהורס בשנת 1879. הוא ניגן בחליל צד באופרה של פריז, והפך לאחד המוזיקאים הצרפתים הבולטים בין שתי מלחמות העולם. בשנת 1919, בגיל ארבעים, מונה לשלושה תפקידים מרכזיים בצרפת בתחום המוזיקה:

  • פרופסור לחליל בקונסרבטוריון של פריז
  • המנצח הראשי של האופרה של פריז
  • המנצח הראשי של התזמורת לקונצרטים של הקונסרבטוריון של פריז

ב-1907 השתתף בביצוע הראשון של ההקדמה והאלגרו של מוריס רוול לנבל, חליל, קלרינט ורביעיית כלי מיתר. בין הקלטותיו כמנצח, בולטת במיוחד הקלטה של הסימפוניה ברה מינור מאת סזר פרנק (עם נגני הקונסרבטוריון).

"נאילה", האופרה שלו בשלוש מערכות, הועלתה בבכורה ב-7 באפריל 1927 בארמון גרנייה, שם הועלו שלושה בלטים נוספים שלו.

גובר נפטר משבץ מוחי בשנת 1941 בפריז.[דרוש מקור]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיתונאי ז'אן בוזרנד, חברו של גובר, שכנע את העיירה קאהורס להקים גן ציבורי לכבודו של גובר ליד נהר לוט בסוף שנות ה-30.[דרוש מקור]
  • כאשר גובר היה עדיין בחיים, אלברט רוסל הקדיש את הפרק "Monsieur de la Péjaudie" ביצירתו "Joueurs de flûte", אופוס 27 לחליל ופסנתר.[דרוש מקור]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובר קיבל את לגיון הכבוד הצרפתי ב-1921.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ גובר בוויקישיתוף