פיקוד הביטחון הצבאי של צבא העם הקוריאני
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, עברית לקויה ופשר לא ברור.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, עברית לקויה ופשר לא ברור. | |
פיקוד ביטחון של צבא העם הקוריאני היא הסוכנות הראשית לסיכול ריגול של צבא העם הקוריאני. נקרא בקיצור בקוריאנית, בשם 보위 사. מטה פיקוד הביטחון הצבאי נמצא בלונגבוק-דונג, אזור אוסונג, שבפיונגיאנג. המטה שלו גובל במכון פיונגיאנג לשפות זרות ששוכן מעבר לחומה. בנוסף, הוקמו בפיאונגיאנג כמה משרדים עצמאיים שלו.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נוסד צבא העם בפברואר 1948, מקורו של פיקוד הביטחון "סוכנות הבטיחות" שנוצרה על ידי הארגון ללוחמה בטרור. במהלך מלחמת קוריאה פעלה סוכנות הבטיחות למציאת מרגלים ויחידות אנטי-מהפכניות בצבא העם. סוכנות הבטיחות תפסה את תשומת לבם של קים איל-סונג כאשר דיכא את ההפיכות הצבאיות ב-1956 וב-1968 וטיהר את קים צ'אנג-בונג (김창봉) והו בונג-האק (허 봉학). כתוצאה מכך, סוכנות הבטיחות הפכה לבלתי תלויה בסוכנות לביטחון לאומי (כיום מחלקת ביטחון המדינה) והפכה לסוכנות ביטחון מדינית המתפקדת באופן עצמאי כסוכנות לסיכול ריגול. בשנת 1970, הסוכנות לבטיחות פוליטית שינתה את שמה לסוכנות לביטחון לאומי, ובשנת 1996 הפכה לסוכנות צבאית לביטחון לאומי.[2]
מנהיג הארגון מסוף שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70 היה טיי ביונג-ריול, דור המהפכה הראשון (כיום ראש אולם הזיכרון לשחרור קוריאה). עד אמצע שנות ה-80 שלט הגנרל האן יאנג-אוק (בן 88, לשעבר הנציב הראשי של הוועדה הצבאית הלאומית), ואחריו סגן אלוף נאם-סון, סרן וון וונג-הי (לשעבר קצין פוליטי בחיל האוויר ופיקוד האוויר) משנת 1989 שימש כמפקד פיקוד הביטחון הצבאי.[2]
פיקוד הביטחון הצבאי נותר תחת המחלקה לביטחון המדינה עד 1995, אך בדצמבר אותה שנה קיבל לאחריותו את משמר הגבול תחת הסוכנות לביטחון המדינה והרחיב ואורגן מחדש כפיקוד הביטחון הצבאי.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שברוב המדינות הקומוניסטיות היו קצינים פוליטיים אמונים על מעקב אחר פנים הצבא, בצפון קוריאה הוקמה תחנת שמירה נפרדת. בהשוואה בין חובות המחלקות לפוליטיקה צבאית כמו הלשכה הכללית לענייני מדיניות ומטה המשמר, המחלקות הפוליטיות מתמקדות בעיקר בפרסום והסתה, תוך התמקדות בפרטיות ובהערכת נאמנות. פיקוד הביטחון הצבאי שם דגש רב יותר על מעקב סודי כמו האזנות סתר. בנוסף, בעוד שהמחלקה הפוליטית אינה מטפלת במשימות הקשורות לחקירה / מעצר בפועל, מטה המשמר ממלא גם את תפקיד החקירה / מעצר.
חובותיו של פיקוד הביטחון הצבאי כוללות:[3]
- איתור וביצוע ממעצרים של מי שמכחיש, מתנגד, מבקר ומבקר את האידאולוגיה של המשטר או את אלה שמכינים ומפיצים מסמכים אנטי-מפלגתיים ומתנגדים בתוכנית הצבאית, ויש להם מערכות יחסים עם צפון קוריאנים, קוריאנים מעבר לים. הם גם עוקבים אחר ארגונים בלתי חוקיים כמו עמותות בוגרים ומפגשים חברתיים בין אנשי הצבא.
- עריכת משימת סיכול ריגול כדי לחפש מרגלים שנשלחו מארצות זרות ושותפיהם, ולעקוב באופן עצמאי אחר קציני השגרירות בצפון קוריאה ואנשי צבא זרים המבקרים בצפון קוריאה.
- עריכת רישום על כלל בני משפחתם של אנשי צבא.
- מעקב אחר מגמה ונטייה פוליטית של חיילים ואזרחים באזור הגבול ובקו הפסקת האש תוך שמירה על הגבול.
- איתור עובדים המתחמקים משירות צבאי ויחידות המנהלות סחורות תוך טיפול בפשעים כלליים כמו רצח, שוד וגנבה.
מטה המשמר מוגדר כלשכה הכפופה ישירות למשרד הכוחות המזוינים העממיים.