פיקוד הכוחות המיוחדים (גרמניה)
.svg) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה |
| שיוך |
הצבא הגרמני  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
20 בספטמבר 1996 – הווה (27 שנים) |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
Ansgar Meyer |
| עיטורים | |
 | |
  | |
.jpg)
Kommando Spezialkräfte (פיקוד הכוחות המיוחדים, KSK) הוא פיקוד צבאי של כוחות מיוחדים מובחרים המורכב מחיילי מבצעים מיוחדים שנבחרו משורות הבונדסוור הגרמני ומאורגנים תחת אוגדת הכוחות המהירים. לוחמי KSK זכו לעיטורים רבים ממדינות נאט"ו מתבקשים לעיתים קרובות ליטול חלק במבצעים משותפים נגד טרור, בעיקר בבלקן ובמזרח התיכון.
מאז 2018 מפקד הפיקוד הוא מרקוס קרייטמאיר.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1973 ועד להקמתה של KSK בשנת 1996, ממשלת מערב גרמניה (ובהמשך גרמניה) הקצתה את כל הפעולות ללוחמה בטרור והמבצעים המיוחדים ליחידת GSG 9, כוח משטרה מיומן מאוד שנוצר זמן קצר לאחר משבר בני הערובה שהתרחש במהלך אולימפיאדת מינכן 1972.
לפני 1973, יחידת Fernspäher של הצבא, יחידת Kampfschwimmer של הצי, ועד 1989 חברות ליווי הנשק המיוחדות - Sonderwaffenbegleitkompanien היו היחידות הצבאיות היחידות הדומות לכל מה שהיה במדינות אחרות ופעלו כיחידות מיוחדים ייעודיים. לאחר הפיכת KSK למבצעי ב-1 באפריל 1997, מרבית היחידות מוזגו לתוכו. כשאר יחידות הצבא הגרמניות, גם KSK דורשות אישור מהבונדסטאג הגרמני. היחידה קיימה מספר מבצעי לוחמה בטרור, באירופה ומחוצה לה; מבצעים ידועים כוללות מבצעים בקוסובו, בוסניה והרצגובינה ולאחרונה באפגניסטן.
במהלך המלחמה באפגניסטן, אף על פי שהם נקראו תחת פיקוד OEF, עבד ה-KSK בפיקוד ISAF מאז 2005, בביצוע פעולות רבות בסביבת הפריסה הגרמנית בקאבול, כולל פשיטה מוצלחת על מחסן של אל-קאעידה באוקטובר 2006.[2]
כצפוי ביחידות מסוג זה, פרטים מבצעיים ספציפיים כמו הצלחה ושיעורי נפגעים נחשבים לסודיים ביותר ומידע כזה נמנע אפילו מהחברים הבכירים ביותר בבונדסטאג. נוהג זה עורר כמה חששות רציניים, וכתוצאה מכך הוסכם להגדיל את השקיפות וגם את האחריות, על ידי חשיפת פרטי משימה לחברי בונדסטאג.
ב-4 במאי 2013 דיווח יחידת KSK על נפגעים ראשונים. סמל ראשון דניאל וירט נורה אנושות במחוז בגהלן - אפגניסטן במהלך מבצע "מייוונד". כוחות צבא ארצות הברית היו חלק מניסיון החילוץ. דניאל וירט זכה לכבוד על ידי אחותו קתרין וירט-טורנטה בספר שכותרתו "אחים בגבורה", המספר לא רק את סיפורו של אחיה, אלא גם על 40 אנשי צבא נוספים שאיבדו את חייהם בזמן שנלחמו במלחמה העולמית בטרור במזרח התיכון. הספר ראה אור על ידי קרן טרוויס מניון בספטמבר 2017.
בשנת 2018, חשף משרד המשטרה הפלילית הפדרלית הגרמנית מזימה שכללה חיילי KSK שזממו לרצוח פוליטיקאים גרמנים בולטים כמו קלאודיה רוט, הייקו מאס ויואכים גאק בין היתר, ותכננו פיגועים נגד מהגרים החיים בגרמניה.[3] כמו כן, מוקדם יותר באותה השנה בחקירה נפרדת, תובעי המדינה בעיר טובינגן חקרו אם נעשה שימוש בסמלים נאו-נאצים באירוע "פרידה" בו היו חברים אנשי KSK.[4]
ביוני 2020 הודיעה שרת ההגנה הגרמני אנגרט קראמפ־קארנבאואר כי היחידה תפורק חלקית עקב התגברות כוחות הימין הקיצוני בשורותיה.[5] ה-KSK התנתקה משרשרת הפיקוד של צבא גרמניה, עם תרבות הנהגה רעילה. אחת מארבע הפלוגות של היחידה, שבה תופעת הנאו-נאציזם הייתה הרווחת ביותר, פורקה. [6] [7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיקוד המבצעים המיוחדים (אוסטרליה)
- פיקוד המבצעים המיוחדים (ניו זילנד)
- פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים
- פיקוד המבצעים המיוחדים
- פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית
- הכוחות למבצעים מיוחדים של צבא רוסיה
- הכוחות למבצעים מיוחדים של צבא אוקראינה
- מערך המבצעים המיוחדים
- פיקוד המבצעים המשולב (קנדה)
- הכוחות המיוחדים של הממלכה המאוחדת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פיקוד הכוחות המיוחדים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Vita Kommandeur KSK". German Bundeswehr (בגרמנית). נבדק ב-2 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Neville, Leigh, Special Forces in the War on Terror (General Military), Osprey Publishing, 2015 ISBN 978-1-4728-0790-8, p.142
- ^ https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-5398245,00.html
- ^ https://www.dw.com/en/far-right-extremism-probe-into-elite-german-army-unit-opens/a-40138355
- ^ 'Toxic leadership culture': Germany shakes up elite army force over far-right links, thelocal.de, 30/06/2020
- ^ Germany far right: Elite KSK commando force 'to be partially disbanded', BBC, 30/06/2020
- ^ עדי קנטור וד”ר אבנר ברנע, נאו-נאציזם וימין קיצוני בצבא גרמניה - האיום והמענה - עדי קנטור ואבנר ברנע (מתוך פודקאסטרטגי 131), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS, 23/07/2020