יואכים גאוק

יואכים גאוק
Joachim Gauck
לידה	24 בינואר 1940 (בן 84); רוסטוק
מדינה	גרמניה
השכלה	אוניברסיטת רוסטוק
מפלגה	עצמאי
בן או בת זוג	Gerhild Gauck (1959–1991) ; Daniela Schadt (2000–?); Helga Hirsch (1990–1998)
	18 במרץ 2012 – 18 במרץ 2017; (5 שנים)
	→ כריסטיאן וולף פרנק-ואלטר שטיינמאייר ←
פרסים והוקרה
	מדליית תיאודור הויס (1991); דוקטור לשם כבוד (7 בפברואר 2017, אוניברסיטת מאסטריכט); פרס ד"ר לאופולד לוקאס (2017); מסדר סטרה פלנינה (16 ביוני 2016); צלב גדול עם צוארון של מסדר השמש של פרו (19 במרץ 2015); Reinhard Mohn Prize (7 ביוני 2018, קרן ברטלסמן); מדליית וילהלם לושנר (2018); פרס נקודת אלפא (16 ביוני 2022); פרס מלאכת היד האירופי; פרס פרנץ ורפל לזכויות אדם (2020); Winfried Award (2018); הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (26 במרץ 2018, אנדריי קיסקה, נשיא סלובקיה); מסדר ההצטיינות יוצאת הדופן של סלובניה (2015); מדליית ליאו בק (2014); פרס אריך קסטנר (2001); פרס האומץ (2003); פרס ציצרו-רדנר (2000); צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1995); הצלב הגדול של מסדר האמבט (25 ביוני 2015); Heinz Herbert Karry Award (2005); פרס חנה ארדנט (1997); פרס לודוויג ברנה (2011); פרס האחים שול (2010); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (20 בפברואר 2013); אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (2014); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012); צווארון של מסדר הכוכב של רומניה; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר החירות של אוקראינה; הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז; פרס אוולד פון קלייסט; מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה; הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה; קולר של מסדר האריה הלבן ;
חתימה

יואכים גאוק (בגרמנית: Joachim Gauck; נולד ב-24 בינואר 1940) הוא נשיאהּ לשעבר של גרמניה. הוא הנשיא הראשון מאז איחוד גרמניה שהגיע מגרמניה המזרחית.

גאוק היה בעברו כומר לותרני, ופעיל זכויות אדם שזכה למרבית פרסומו במאבק נגד השטאזי בגרמניה והנהגת הפגנות להפלת חומת ברלין בשנת 1989.

ביוגרפיה

גאוק נולד בעיר הנמל רוסטוק. כשהיה בן 11, נעצר אביו על ידי המשטר הקומוניסטי בחשד לריגול ושהה בגולאג סובייטי במשך 5 שנים, דבר שהשפיע רבות על ראיית העולם של גאוק. בבגרותו החל בלימודי תאולוגיה, ובהמשך הפך לכומר לותרני.

בשנת 1990 שימש כחבר בפולקסקאמר. בעקבות איחוד גרמניה נבחר על ידי הבונדסטאג כנציב הפדרלי הראשון בארכיון השטאזי. בתפקיד זה זכה להכרה על פועלו כ"צייד השטאזי" ו"חסיד בלתי נלאה של הדמוקרטיה" כשפעל לחשוף את פשעי השטאזי.

גאוק היה מועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בבחירות לנשיאות בשנת 2010, אך הפסיד בפער קטן לכריסטיאן וולף. לאחר פרישתו של וולף, נבחר ב-2012 לנשיא לאחר שזכה לתמיכת 991 מתוך 1228 קולות באספה הפדרלית של גרמניה. בכך היה למועמד המוסכם על מספר מפלגות.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
	פורטל גרמניה

מדיה וקבצים בנושא יואכים גאוק בוויקישיתוף

יואכים גאוק, ברשת החברתית Goodreads

נשיאי גרמניה
רפובליקת ויימאר	פרידריך אברט • פאול פון הינדנבורג
גרמניה הנאצית	אדולף היטלר (כפיהרר) • קרל דניץ
גרמניה המערבית (במקביל לגרמניה המזרחית)	תיאודור הויס • היינריך ליבקה • גוסטב היינמן • ולטר של • קרל קרסטנס • ריכרד פון וייצזקר
גרמניה המזרחית (במקביל לגרמניה המערבית)	וילהלם פיק
גרמניה אחרי האיחוד	רומן הרצוג • יוהאנס ראו • הורסט קלר • כריסטיאן וולף • יואכים גאוק • פרנק-ואלטר שטיינמאייר
פורטל גרמניה