פירופיליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פירופיליט
בלוק של פירופיליט
תכונות המינרל
הרכב כימי Al2Si4O10(OH)2
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני או טריקליני
צורת הגביש מקבצים בצורת כוכב קורן, גושים סיביים או לוחיים.
צבע לבן, חסר צבע, אפור, צהוב או ירקרק. תחמוצות של ברזל יכולות ליצור כתמים חומים על פניו.
ברק שמנוני עד עמום. פנינתי על משטחי הפצילות.
שקיפות שקוף למחצה עד אטום.
פצילות מושלמת בכיוון אחד
שבירה בלתי שווה עד לוחית
קשיות 1.5-1 בסולם מוס
משקל סגולי 2.85-2.65
שרטוט לבן
מידע נוסף מגע שמנוני ייחודי
מינרלים נלווים קוורץ, אלביט, גבס, כלוריט, קיאניט, נציצים ומינרלים רבים אחרים

פּירוֹפִילִיט הוא מינרל סיליקטי ממשפחת הפילוסיליקטים (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות) השייך לקבוצת הסמקטיט במשפחת מינרלי החרסית. הוא מופיע בשתי צורות מובחנות, במקבץ עלעלי או כגושים חסרי צורה. לא ניתן לראות בטבע את הגבישים המרכיבים אותו.

לצורה העלעלית יש את ברק אם הפנינה המודגש בשל הפצילות המושלמת המקבילה לשטח הפנים של המינרל. הלוחיות המרכיבות אותו ניתנות לכיפוף אך אינן גמישות ובדרך כלל מסודרות בתבנית קרניים היוצאות ממרכז משותף בקבוצות דמויות מניפה או כדוריות. אם מחממים סוג זה באש ישירה הוא משיר את העלעלים ומתנפח לממדים גדולים פי כמה מנפחו המקורי. מגלה תופעה זו, הכימאי רודולף הרמן (Rudolf Hermann‏ 1879-1805) שפעל במוסקבה, הוא שנתן ב-1829 למינרל את השם "פירופיליט". מקור השם ביוונית, "פּיר" היא אש ו"פילון" היא עלה. צבעם של שני הסוגים הוא לבן, ירוק חיוור, ירקרק או צהבהב. שני הסוגים רכים מאוד (1.5-1 בסולם מוס) ושמנוניים למגע. שני הסוגים דומים לכן לטלק.

פירופיליט מצוי בסלעים מותמרים כדוגמת פיליט ושיסט לרוב בחברת המינרל קיאניט, שהפירופליט הוא תוצר של התמרה שלו. גושים עלעליים בגוון ירוק חיוור דומים מאוד לטלק בצורתם מצויים ב"ברסווסק" סמוך ליקטרינבורג בהרי אורל, ובצרמט שבשווייץ. המרבצים הנרחבים ביותר מצויים באזור דיפ ריבר (Deep River) שבקרוליינה הצפונית, שם כורים פירופיליט בצורתו הגושית, בקרוליינה הדרומית ובג'ורג'יה שבארצות הברית. מרבצים חשובים של פירופיליט מצויים בסביבת העיירה אוטוסדאל (Ottosdal) שבדרום אפריקה, שם כורים פירופיליט לשימוש תעשייתי ובנוסף כורים בלוקים של פירופיליט הנמכרים תחת השם המסחרי "אבן פלא" (Wonderstone) ונועדו לגילוף פסלים. באוסטרליה כורים פירופיליט בשלושה אתרים בסמוך לפמבולה (Pambula) ב"חוף הספיר" (Sapphire Coast) שבניו סאות' ויילס.

היצרנית הגדולה ביותר של פירופיליט היא דרום קוריאה ואחריה יפן וברזיל.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג להשתמש בפירופיליט כתוספת לקרמיקה על מנת להקטין את ההתרחבות בחום, כתוספת ללבנים חסינות אש, בייצור קוטלי חרקים, בצבעים ובמבודדי חשמל. בגושים של פירופיליט אותם כורים בדרום אפריקה נעשה שימוש כאבן בניין וכאבן למצבות. כמו גם לגילוף קישוטים וכלים. בסוג הפירופיליט הגושי נעשה שימוש כגיר לכתיבה על לוח או כגיר בשימוש חייטים לסימון מידות על בגדים וכאמצעי למנוע הדבקות של צמיג פנימי לצמיג חיצוני של אופניים לאחר תיקון נקר בגלגל.

הסינים נהגו לגלף מסוג זה פסלונים קטנים וקישוטים מסוגים שונים. מינרלים רכים גושיים אחרים (סטיאטיט (steatite) ופיניט (pinite)) ששימשו גם הם לגילוף אצל הסינים נכללים יחד עם הפירופיליט תחת המונחים אגלמטוליט (agalmatolite) ופגודיט (pagodite). בשל הדמיון לטלק יש הנוהגים לכנות סלעים הבנויים מסוג זה בשם אבן־סבון (Soapstone), אך זוהי טעות. אבן־סבון היא אבן הבנויה בעיקר מטלק שהייתה בשימוש נרחב אצל הסינים לשם גילוף ויש לה מגע של סבון (מכאן שמה), אבל במגע באבן הבנויה מפירופיליט אין תחושה של סבון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]