לימפוציט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאי מערכת החיסון. התאים הכחולים מהווים את מערכת החיסון המולדת, והאדומים - את מערכת החיסון הלומדת. התאים המוקפים במסגרת צהובה הם פגוציטים. חץ סגול מציין שתא המוצא הופך, או מתמיין, לתא היעד.

לימפוציט הוא שם כולל לשלושה סוגים של תאי דם לבנים: תאי T, תאי B ותאי NK.

הלימפוציטים נקראים כך כיוון שעיקר פעולתם מבוצעת במערכת הלימפה. הם אמנם נמצאים בכמויות גדולות בדם, שם מתבצע הזיהוי הראשוני של הזיהום, אך לאחר מכן הם לרוב גוררים את המזהמים אל קשרי הלימפה, שם הם מושמדים באופן סופי.

ניתן לחלק את הלימפוציטים לתאי T ולתאי B. שני סוגי התאים נוצרים במח העצם.[1]

בשנת 1940 מריל צ'ייס וקרל לדניסטר חקרו חזירי ים וגילו כי רגישות לחומר מסוים יכולה לעבור באמצעות תאים חיים אשר תפקידם הוא גם לרפא את הפצעים. דבר זה גילה להם כי אפשר לסווג את התאים, לתאים הקשורים ליצירת נוגדנים ולתאים הקשורים לחיסון תאי וזיהוי האנטיגן. אותם תאים שהתגלו הם הלימפוציטים[1].

מערכת החיסון המולדת והנלמדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הלימפוציטים - תאי B ותאי T - מהווים את מערכת החיסון הנרכשת או הלומדת; הם בעלי יכולת זיהוי ספציפי של זיהומים, זאת באמצעות האנטיגנים שהמזיקים נושאים על עצמם. תאי B נלחמים בזיהום באמצעות שחרור נוגדנים ואילו תאי T משחררים, בבואם במגע עם תא מותמר, פרפורינים (מולקולות אשר הורסות את שכבת הליפידים הכפולה של תא המטרה).

ניתן למנות 4 סוגים של תאי T:

הורג (CD8), מדכא (CD25), עוזר (CD4) וזיכרון (NKD) אשר שומר את הזיכרון החיסוני לפעמים הבאות שהאנטיגן יתקוף[2].

ניתן למנות 2 סוגים של תאי B:

תא פלסמה אשר מייצר נוגדנים הנקשרים לאנטיגן, ותא זיכרון אשר בפעם הבאה שהאנטיגן יתקוף כבר יוכל לייצר את הנוגדן המסוים בצורה מהירה.[2]

בסוף שנות ה-50 גילו ג'רלד אדלמן ורודני פורטר כי הנוגדנים אשר תאי הB- מפרישים מורכבים משרשרת ארוכה (heavy chain) ושרשרת קצרה (light chain) וגילו את תהליך התמיינותם של תאי הB עד להבשלתם.[1]

תאי NK, אף הם לימפוציטים, משתייכים למערכת החיסון המולדת. מערכת זו אינה ספציפית, והיא תוקפת כל גוף זר ללא הבחנה. המשותף לתאי NK ולשאר הלימפוציטים הוא מוצאם: שלושת סוגי הלימפוציטים מיוצרים מאותו תא-הורה במח העצם, למעט תת-אוכלוסייה בקרב תאי B (תאי B-1) אשר מקורה בכבד העוברי ולאחר מכן נודדת לחלל הבטן (הפריטונאום) שם הם מתחלקים עצמאית.

שחרור לימפוציטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של לימפוציטים המתגברים את המערכת החיסונית[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Cooper MD, The Early History of B cells, Nature Reviews Immunology, 15, 2015, עמ' 191–197
  2. ^ 2.0 2.1 Delves PJ, Roitt IM, The immune system, N Engl J Med, 6;343, 2000, עמ' 37-49
  3. ^ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.