פליסקה
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
34.356 קמ"ר  |
| גובה מעל פני הים |
145 מ' |
| היסטוריה | |
| סוג |
בניין העירייה |
| מיקום | |
| מדינה |
בולגריה |
| קואורדינטות | 43°21′43″N 27°07′31″E / 43.362015°N 27.125411°E |
  | |
פּלִיסְקָה (בבולגרית Плиска) הייתה בירתה הראשונה של האימפריה הבולגרית הראשונה, בין השנים 681 ל-893 ועיר הבירה הראשונה של ישות מדינית כלשהי בבולגריה. כיום זהו שמו של כפר, השוכן ליד חורבות העיר העתיקה ובו מתגוררים 1,124 נפש.
תולדותיה של העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הרשומות הבולגריות, קבע החאן אספרוך את פליסקה כבירת ממלכת בולגריה בשנת 681. פליסקה עצמה הוקפה בחפיר וסביב העיר נבנו ביצורים שהקיפו שטח של 23 קמ"ר. עובי החומה הפנימית היה 2.5 מטר וגובהה 12 מטר.
הביזנטים בזזו את פליסקה בשנת 809. שנתיים אחר כך, בשנת 811, החאן קרום הביס צבא של 70,000 חילים ביזנטיים בקרב פליסקה. יורשו של קרום, החאן אומורטאג "הבנאי" חתם על הסכם שלום עם הביזנטים ושיקם את העיר. בשנת 886 החאן בוריס הראשון הקים את בית הספר לספרות של פליסקה (אנ'), בראשו עמד נאום ובו פיתחו את האלפבית קירילי.
ב-892 הנהיג ולדימיר, בנו של בוריס הראשון, התקוממות פאגאנית כנגד התפשטות הנצרות, אולם הובס והודח. סימאון הראשון, בן נוסף של בוריס הראשון אשר קיבל את המלוכה אחריו, העביר את בירת ממלכת בולגריה לפרסלב. כתוצאה מכך פליסקה התנוונה במהלך המאה ה-10.
פליסקה נהרסה על ידי הרוסים בשנת 969, ועל ידי הביזנטים בשנת 972. אחרי מלחמת העולם השנייה הוכרזו חורבות פליסקה כשמורה ארכאולוגית לאומית.
ב-1961 התגלה ממצא ארכאולוגי מיוחד המכונה "שושנת פליסקה" (או: "הרוזטה של פליסקה") - חפץ עשוי ברונזה, המתוארך למאה ה-8 או ה-9 לספירה, ועליו חקוקים סימנים קדומים. הממצא אומץ כסמל העיר על ידי תושביה, והם נוהגים לקיים חגיגה שנתית לכבודו.[1][2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רשויות מקומיות וערי מחוז שומן שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
