סיליסטרה (מחוז)

סיליסטרה (מחוז)
Област Силистра
האנדרטה לזכר הגנרל פנטליי קיסלוב בעיר טוטראקן שבמחוז.
האנדרטה לזכר הגנרל פנטליי קיסלוב בעיר טוטראקן שבמחוז.
האנדרטה לזכר הגנרל פנטליי קיסלוב בעיר טוטראקן שבמחוז.
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
חבל ארץ דרום דוברוג'ה
מושל ולדימיר יאנקוב
ערים במחוז 7
בירת המחוז סיליסטרה
שפה רשמית בולגרית
תאריך ייסוד 8 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 2,846.3 קמ"ר
גובה 200 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 95,614 (31 בדצמבר 2022)
 ‑ צפיפות 41.74 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 43°55′00″N 27°10′00″E / 43.916666666667°N 27.166666666667°E / 43.916666666667; 27.166666666667 
אזור זמן UTC +2
http://www.ss.government.bg

לחצו כדי להקטין חזרה

מקדוניה הצפוניתיווןטורקיהסרביהרומניהמחוז לובץ'מחוז גברובומחוז טרגובישטהמחוז שומןמחוז סליבןמחוז סטארה זאגורהמחוז פלובדיבמחוז פאזארדז'יקמחוז וידיןמחוז מונטנהמחוז וראצהמחוז פלבןמחוז וליקו טרנובומחוז רוסהמחוז ראזגרדמחוז סיליסטרהמחוז דובריץ'מחוז וארנהמחוז בורגסמחוז ימבולמחוז חאסקובומחוז קרדז'אלימחוז סמוליאןמחוז בלגואבגרדמחוז קיוסטנדילמחוז פרניקסופיהמחוז סופיה
(למפת מחוז סיליסטרה רגילה)
 
גלאביניצה
גלאביניצה
אלפאטר
אלפאטר
מחוז סיליסטרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז (אובלסט) סיליסטרה בולגרית: Област Силистра) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, השוכן בחבל דרום דוברוג'ה בצפון מזרח בולגריה ובצפונו עובר תוואי נהר הדנובה. הוא גובל ברומניה ובמחוזות רוסה, שומן, ראזגרד ודובריץ'. בשטח המחוז מצויה שמורת סרברנה, אשר הוגדרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת ההתיישבות האנושית במקום הייתה בתקופת האבן החדשה, עידן הממלכה התראקית, בהמשך נשלטה על ידי האימפריה הרומית המערבית ואחר כך המזרחית. האזור הווה את בסיס הקמתה של האימפריה הבולגרית הראשונה במאה ה-7 ובמהלך ימי הביניים החליף ידיים בין נסיכות ולאכיה לאימפריה הבולגרית השנייה. בסוף המאה ה-14 נכבש המחוז על ידי האימפריה העות'מאנית ונשאר בחזקתה, כמעט 500 שנים, עד לשחרורו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), עת הפך חלק מנסיכות בולגריה. לאחר מלחמת הבלקן השנייה והסכם בוקרשט, הועבר האזור לשליטת רומניה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, שימש זירת קרבות בין הרומנים לבולגרים אשר שאפו להחזיר את החבל לחזקתם. לאחר תבוסת הבולגרים במלחמה, אישר חוזה ניי את הבעלות הרומנית על החבל והוא נותר בחזקתה עד הסכם קראיובה בשנת 1940, עת הוחזר לבולגריה בלחצה של גרמניה הנאצית.[1]

כלכלה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים במחוז הוא אקלים ממוזג עם השפעה יבשתית הגורמת להבדלי טמפרטורה משמעותיים בין הקיץ לחורף, להוציא רצועה לאורך הדנובה בה יש השפעה ממתנת. באזור קיימת חקלאות משגשגת בעיקר גידולי תבואה וגידולים עונתיים של ירקות. בשטח המחוז ישנם מפעלי תעשייה בתחום המזון, (עיבוד בשר, שימורי פירות ומחלבות), מתכת, מכונות, עיבוד עץ, גומי וטקסטיל. נמל הנהר על הדנובה, בעיר סיליסטרה משמש לייבוא וייצוא סחורות וחומרי גלם לכל אירופה. דרך המחוז עובר עורק התחבורה הפאן אירופאי, מסדרון מספר 7, המקשר את מערב ומזרח אירופה בואכה טורקיה. לאורך תוואי הדנובה העובר במחוז קיימים איים, המשמשים לתיירות נופש וצייד וכן באזור שתי שמורות טבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיליסטרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מחוז סיליסטרה ", באתר guide-bulgaria (בבולגרית).