פליקס שברייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליקס שברייה

פליקס שברייהצרפתית: Félix Chevrier; ‏1884, אפינל (אנ') שבחבל גראנד אסט - 1962, שאנקואיי (אנ')) היה המזכיר הכללי של ארגון אוז"ה וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברייה נולד בכפר אפינל, ושם עבד בעבודות כפיים. הוא עבר לפריס והמשיך לעבוד בעבודות כפיים, אך במקביל רכש השכלה באופן עצמאי. כאוטודידקט ייסד עם מכר ירחון פריזאי והיה מנהלו ועורכו. הוא היה גם כותב, זמר ומלחין. כמו כן היה חבר בבונים החופשיים. אחד משיריו אומץ על ידי מפלגת החזית העממית (אנ') בתור המנונה.

בשנת 1939 החל שברייה לעבוד במשרד הבריאות הצרפתי בתקופת כהונתו של השר מרק רוקר (אנ'). הוא עסק בסיוע לפליטים יהודים ממוצא גרמני ואוסטרי שנמלטו לצרפת בשל עליית הנאציזם בגרמניה.

פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלאו פליטים יהודים אלה, מגרמניה, במחנות מעצר צרפתיים, שכן היו אזרחי מדינת אויב. שברייה המשיך לסייע להם. מסוף 1939 ניהל בית ילדים של ארגון אוז"ה בטירת שאבאן (אנ') שבסן-פייר-דה-פורסאק (אנ'), במרכז צרפת.[1] בבית ילדים זה ניצלו למעלה מ-100 ילדים יהודים, רובם פליטים מגרמניה הנאצית, אוסטריה, פולין ומדינות נוספות.

לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה במאי וביוני 1940, הצטרף רוקר לוועדת ההתנגדות הלאומית (אנ') בראשות שרל דה גול, ושברייה פעל עמו.

באוגוסט 1942 פשטה המשטרה הצרפתית על בית הילדים בטירת שאבאן, עצרה מספר אנשי צוות וילדים, והם נשלחו למחנות ההשמדה הנאציים במזרח אירופה, שם נספו כולם למעט שניים. שברייה קיבל לידיו רשימת שמות של ילדים יהודים, והצטווה להסגירם לידי המשטרה הצרפתית. הוא ניצל אי דיוקים ברשימה כדי לטעון שלגבי חלק מהילדים, הוא אינו יודע היכן הם, ולגבי האחרים, הם נמלטו. בין הילדים ברשימה היה הרברט אודנהיימר (Odenheimer),[2] ששמו נרשם בטעות "אופנהיימר" (Oppenheimer).

אחרי 31 באוגוסט 1942 פוּזרו רוב הילדים ששמותיהם הופיעו באותה רשימה בין משפחות נוצריות.

בסוף 1943 החליט ארגון האוז"ה לסגור את בית הילדים מחשש לשלום הילדים ולפזר את הילדים במקומות מסתור חלופיים.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יתר תאריו ועיסוקיו היה שברייה נשיא אגודת הסופרים והעיתונאים בצרפת, חבר באגודת העיתונאים הרפובליקאיים ונשיא כבוד של הוועדה ללימודי המזרח הרחוק. הוא עוטר באות לגיון הכבוד ובמספר אותות כבוד נוספים, של גופים בצרפת ומחוצה לה.

לאחר מותו נשרפה גופתו ואפרו פוזר בבית הקברות פר לשז בפריז.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הוכר שברייה על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פועלו של שברייה בטירת שאבאן, בתערוכה אודות בתי ילדים בצרפת, באתר יד ושם
  2. ^ לימים ד"ר אהוד לב, היסטוריון של האמנות ורשם במוזיאון ישראל.