פנחס דלוגץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פנחס דלוגז)
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

פנחס דלוגץ (דלוגז)אנגלית: Pinhas Pierre Delougaz;‏ 16 ביולי 190129 במרץ 1975) היה פרופסור וארכאולוג יהודי שביצע חפירות ארכאולוגיות בעיראק ובאיראן. הוא היה ראש המשלחת בחפירות האתר צ'וגה מיש, אתר מהתקופה הכלקוליתית במוז ח'וזסתאן במערב איראן.

שנותיו הראשונות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלוגץ נולד בשנת 1901 בשטח של אוקראינה של היום, לשמעון וציפורה לבית סילברמן. הוא גדל באזור כפרי, וקיבל חינוך ביתי בו למד ספרות רוסית וספרות עברית. בשנת 1913 נשלח ללמוד בארץ ישראל, בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בעת פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל הצעה מהצלב האדום להעביר אותו למשפחתו, למקום שהיה בטוח יותר, אבל הוא החליט להישאר בארץ ישראל. בגימנסיה הרצליה הוא התרכז בלימודי מתמטיקה ומדעים, למד ערבית, וקשריו עם חברים ערבים הביאו אותו גם להיכרות עם סגנון חייהם במזרח הקרוב. מלחמת העולם הראשונה, ובסופה המהפכה הרוסית שהתרחשה ב-1917, הביאה להפסקת הקשר עם משפחתו ולהפסקת המימון שנשלח אליו, והוא נאלץ לממן את עצמו. הוא נשאר בארץ ישראל עד 1922, ואז עבר לצרפת להמשך לימודים. בין השנים 1922–1926 למד מתמטיקה ופיזיקה בסורבון בפריז. תוך כדי לימודיו הוא גילה עניין באדריכלות ובאמנות, שהובילו אותו בסופו של דבר לארכאולוגיה. הידע שלו במדעים סייע לו בעבודתו כארכאולוג, כשנהג לגשת לפתרון בעיות בדרך מדעית, שגם דחפה אותו לפתרונות מדעיים יותר לבעיות, וגם נתנה לו את היכולת להעריך נכונה כלים מדעים שהוצע להשתמש בהם.

נישא לנטאשה.

עבודתו כארכאולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלוגץ בוחן קיר עגול לאחר שנחפר, באתר צ'וגה מיש באיראן. צולם בין השנים 1961–1975
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עבודתו הראשונה כארכאולוג חופר הייתה כשהצטרף כעוזר אדריכל למשלחת ארכאולוגית של אוניברסיטת הרווארד ובית ספר בבגדאד של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח. החפירות התקיימו בצפון עיראק באתר של העיר העתיקה נוזי, בה התגלו תעודות נוזי. בין השנים 1929–1931, הצטרף למשלחת החפירות של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו בחורסבאד בצפון עיראק. בסוף החפירה הוא היה אחראי למשלוח פסלי הלמסו הענקיים שנמצאו באתר לארצות הברית. חפירות אלה הביאו לקשר ארוך טווח בינו ובין המכון. בין השנים 1931–1937, הוא ניהל את משלחת בחפג'ה במשלחת של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. יחד איתו ניהלו את המשלחת הארכאולוג ההולנדי הנרי פרנקפורט, והארכאולוג הדני טורקילד יקובסן (Thorkild Jacobsen). בעונת החפירות 1937/8 הוא נשאר עונת חפירה נוספת וניהל את המשלחת המשותפת של אוניברסיטת פנסילבניה ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח. זאת הייתה העונה האחרונה באתר, שלאחריה עבר בשנת 1938 לארצות הברית. שנות מלחמת העולם השנייה, בהן לא ניתן היה לבצע עבודת חפירה ארכאולוגית, הוקדשו על ידו לפרסומים של דוחות החפירה באתרים בהם חפר בעיראק. בשנת 1949 הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת שיקגו ובין השנים 1960–1967 שימש כפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה. ביו השנים 1944–1967, שימש כאוצר במוזיאון בל המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.

בשנים 1952–1953 הוא ניהל את החפירה מטעם אוניברסיטת שיקגו, באתר תל בית ירח בישראל. הוא קיים חפירות נוספות באתר בשנים 1963–1964, בסיועה של הלין קנטור.[1] בנוסף חפר לבקשת מחלקת העתיקות של מדינת ישראל, קברים בנחל תבור. בשנת 1961 הוביל משלחת של סקר ארכאולוגי בטורקיה ומערב איראן. מטרת המשלחת הייתה לאסוף מידע לצורך תוכניות העבודה של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. הסקר הוביל ליזום החפירה הארכאולוגית באתר צ'וגה מיש במערב איראן שהחלה בשנת 1961. צ'וגה מיש הוא אתר פרהיסטורי גדול, לחפירה זאת הוא הקדיש את שארית חייו המקצועיים. בשנת 1967 הוא עבר לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וקיבל שם משרה של פרופסור לארכאולוגיה של המזרח הקרוב. הוא המשיך לחפור בצ'וגה מיש, המימון לחפירות התקבל מאוניברסיטת קליפורניה והמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. החפירה הייתה מיזם משותף של משלחת אירנית בשיתוף המכון האוריינטלי ואוניברסיטת קליפורניה. יכולותיו המקצועיות של דלוגץ, הידע שלו באדריכלות ויכולתו לקרוא את פני השטח, גם כשהוא היה מכוסה שכבות של עפר וכלל בורות שדידה, הובילו לגילו מקדש חשוב. יכולתו והבנתו בנושא בנייה בלבנות בוץ סייעו רבות בחפירה.

בשנת 1970 החל גם לנהל, במקביל לעיסוקיו האחרים, את המוזיאון להיסטוריה תרבותית (Museum of Cultural History) של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

דלוגץ נפטר ב-29 במרץ 1975 מהתקפת לב, באתר החפירות של צ'וגה מיש. הוא נפטר במכוניתו בעת שעשה סבב באתר בנקודות החפירה השונות.[2] ב-1979, ארבע שנים לאחר שנפטר, התרחשה המהפכה האיראנית. המבנה בו שיכנה המשלחת הארכאולוגית בצ'וגה מיש את ממצאיה, נהרס, וממצאים ארכאולוגיים שנשארו שם ותיעוד רב של החפירה, נהרס והושמד.

פרסומים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלין י' קאנטור ופנחס פ' דלוגאז, המאמר "התגליות בצ'וגה־מיש שבאיראן - עיר בת חמשת אלפים שנה" בתוך קדמוניות, שנה ח חוברת 30–31, תשל"ה, 1975, עמ' 94–95
קברו של פרופסור פנחס דלוגץ בבית הקברות נחלת יצחק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנחס דלוגץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות הסטרין, הערך "בית ירח", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 1, עמ' 176
  2. ^ P. P. Delougaz, Near Eastern and African Languages: Los Angeles באתר של אוניברסיטת קליפורניה. דברי הספד של W. Leslau J. Frierman G. Buccellati