פסאודונטריאקיס מיקרודון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפסאודונטריאקיס מיקרודון
פסאודונטריאקיס מיקרודון
פסאודונטריאקיס מיקרודון
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דגי סחוס
סדרה: כרישאים
משפחה: קטנשיניים
סוג: Pseudotriakis
מין: פסאודונטריאקיס מיקרודון
שם מדעי
Pseudotriakis microdon
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסאודונטריאקיס מיקרודון (שם מדעי: Pseudotriakis microdon) הוא מין כריש מסדרת הכרישאים והוא המין היחידי בסוגו. הוא מצוי באוקיינוסים טרופיים עד ממוזגים וצולל עד לתהומות בעומק 500–1,400 מטרים ואף 1,900 מטרים. לא ברור כמה כרישים כאלה קיימים מאחר שהם נדירים מאוד. עם זאת ההנחה הרווחת היא שהוא מצוי ללא חשש.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הכריש מגיע ל-3 מטר ומשקלו ל-125 קילוגרם. הוא בעל חוטם ארוך המזכיר חוטם חזיר, עיניים קטנות אך מוארכות, עור חום כהה עד ורוד וסנפיר גב גבוה היוצר גיבנת בעוד שאר הסנפירים והזנב קצרים. לכריש לסת גדולה אך שיניים קטנות המסודרות בשורה. בניגוד לרוב בני סדרתו, כריש זה משריץ צאצאים חיים. למרות מראהו המגושם הוא דווקא מהיר יחסית לרוב שוכני התהומות.

הכריש שוכן בעיקר סביב קרקעית הים של מדף היבשתי או סביב רכסים תת-ימיים עמוקים, הרי מצולה ושוניות אלמוגים תת-ימיות. לעיתים נדירות נראים פרטים במים רדודים יותר, בעיקר כשהם חלשים וחולים.

הכריש נוהג לבלוע עם לסתותיו הגדולות טרף כמו דגים אחרים ביניהם דיסומיים, חוטמנוניים, גמפיליים וכן סילוניות, חסילונים וכרישי פנס קטנים. הוא אוכל גם נבלות שנפלו מלמעלה ואף זבל אנושי הנופל לים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסאודונטריאקיס מיקרודון באתר הרשימה האדומה של IUCN