פסחא של הסוסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסחא של הסוסים או יום חמישי של הסוסותרומנית: Paştele cailor או Joia iepelor בבולגרית: Konski Veligden) הוא ספק מנהג, ספק חג מקובל ביישובים שונים ברומניה.

על פי אגדה נוצרית הסוסים הרעישו בעת שמרים, אם ישו ילדה אותו, לכן קוללו שיהיו תמיד רעבים, חוץ מיום אחד בשנה, ביום בו נחוג פסחא של הסוסים. ביום זה מאכילים היטב את הסוסים, לא מעבידים אותם ולא רותמים אותם לעגלות ובעבר, באזורים מסוימים, נהגו לערוך טקסים דתיים בהם ביקשו בריאות טובה לבעלי חיים אלה.

הניב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסחא של הסוסים נחוג בעיר טרגובישטה שברומניה על ידי המיעוט הבולגרי החי בה, בכל שנה בשבת הראשונה של צום הפסחא, אך במקומות אחרים יש לחג מועד אחר. המועד המשתנה של החג, לפי המנהגים המקומיים, גרמו לכך שקשה לעקוב ולדעת מראש מתי החג מתקיים ומכאן נגזר הניב הרומני "La paştele cailor" (בפסחא של הסוסים), שמשמעותו: במועד לא ידוע בעתיד, כנראה אף פעם. לדוגמה: "מתי משה יחזיר את חובו?", "בפסחא של הסוסים!" (אף פעם).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]