שה"י פה"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דחה אותו בשה"י פה"י הוא ביטוי יהודי שמקורו בתלמוד שמשמעו דחייה של דבר ללא סיבה אמיתית.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת מגילה נדרשת תלונתו של המן על היהודים:

"ואת דתי המלך אינם עושים" – דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י (תרגום: שמוציאים את כל השנה בשה"י פה"י)

רש"י, בפירושו לתלמוד, פירש את "שה"י פה"י" כראשי תיבות של "שבת היום, פסח היום" – כלומר, על פי המדרש, לדברי המן היהודים כל הזמן מתבטלים מעבודה, כי יש להם ימים רבים האסורים במלאכה, או שהם כל הזמן עסוקים בהכנות לשבת ולחגים[1] ולכן המלך אינו נהנה מתשלומי המסים שלהם, שיוצאים נמוכים. הבן איש חי מסביר את ההתייחסות לפסח דווקא בכך שהיהודים כל השנה עסוקים בהכנות לפסח בדאגה למצות שמורות.[2]

לטענת זאב בן-חיים, פירושו של רש"י הוא אטימולוגיה עממית, שכן בכתבי היד העתיקים אין מופיעים הגרשיים (כך לדוגמה, בכתב יד אוקספורד: "דמפקי לה לשתא בשיהי פיהי"), וכמו כן, קשה להניח ראשי תיבות עבריים במשפט ארמי, מה גם שראשי תיבות אלו אינם מופיעים בשום מקום אחר בספרות חז"ל. מהשוואה עם ניבים ארמיים קרובים, הסורית והמנדעית, טוען בן-חיים כי שהי ופהי הם שמות עצם ארמיים, שעניינם שיהוי ודחייה. כך מצוי הביטוי "שאייא ופאייא" מספר פעמים בספרות המנדעית, למשל בספר הגינזא רבא.[3]

שימושים בעברית וביטויים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה שהופיעה ב"הצופה" על שביתת הרעב של 20 מובטלים, הם טוענים: "ניסו לדחות אותנו בשה"י פה"י רק כדי לדחות את השביתה"[4]

יוסי ביילין כתב על התורמים לישראל שמעכבים מדי פעם את תרומתם, או הבטחתם לתרומה, וכשבאים לבקש מהם מדי פעם, "הם דוחים בשה"י פה"י, וצריך לבוא אליהם שוב ושוב".[5]

מן הביטוי נגזר גם הניסוח "בלי שהיות ופהיות" שמשמעו "ללא דיחוי". הצירוף "שהיות ופהיות" עשוי לרמז על שהות ועל קולות נהייה ופעייה. בתצורתו זו מופיע הביטוי ברבים מספריו של מאיר שלו, למשל בפרק הפותח את ספרו פונטנלה:

הגבר הקשיש-הקירח אמר דבר-מה. האשה הפרחונית-הצעירה צחקה. הוא הצמיד את הבקבוק אל שפתיו, לגם לגימה אחרונה והשליכו בפאת שדה החיטה. קול נפץ קטן נשמע, ומיד - בלי שהיות ופהיות, כמו שאומרים אצלנו במשפחה - זרחו מן האדמה אלף עיניים ירוקות, שהשתלהבו וכבו תוך מעופו של החיוויאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב מרדכי אליהו, דרשת פרשת השבוע 161, ראש חודש אדר - פרשת תרומה תשס"ב.
  2. ^ בן יהוידע, מגליה פרק א', עמוד י'.
  3. ^ ראו זאב בן חיים, "ערכי מילים", ספר זיכרון לחנוך ילון, ירושלים תשל"ד, עמ' 58-56; וכן M. Sokoloff, Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic, Ramat Gan 2002, הערך "שהי".
  4. ^ "20 מובטלים הכריזו שביתת רעב בת"א", הצופה, 13 בנובמבר 1945
  5. ^ יוסי ביילין, "חוש הומור והמון אהבת מולדת", דבר, 8 בפברואר 1976