פסיבציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיבציהאנגלית: Passivation; בעברית: אידוש) היא תהליך כימי שגורם לחומר להיות אדיש ביחס לחומר אחר לפני שמשתמשים בחומרים יחד. למשל, לפני אחסון מי חמצן במכל אלומיניום, ניתן לבצע פסיבציה של המכל על ידי שטיפתו בתמיסה מדוללת של חומצה חנקתית ומי חמצן לסירוגין עם מים לא מיוננים. החומצה החנקתית ומי החמצן מתחמצנים וממסים זיהומים על המשטח הפנימי של המכל והמים הלא מיוננים שוטפים את החומצה ואת הזיהומים המחומצנים.

בהקשר לקורוזיה, פסיבציה היא יצירה ספונטנית של שכבה דקה, קשיחה ולא מגיבה שמונעת שיתוך נוסף. השכבה היא בדרך כלל תחמוצת או ניטריד שעוביו מספר אטומים. תחת תנאים טבעיים של pH וריכוז חמצן, פסיבציה מתרחשת ברוב החומרים כמו אלומיניום, מגנזיום, נחושת, פלדת אל-חלד, טיטניום וצורן. פלדה רגילה יוצרת שכבת פסיבציה אלקלית, למשל מוטות פלדה בבטון. התנאים הנחוצים לפסיבציה נרשמים בדיאגרמות פוטנציאל/pH. חומרים מעכבי קורוזיה גורמים לתהליך פסיבציה על פני שטח המתכת במגע עמה.

פסיבציה של חומרים מסוימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניתן להגן על אלומיניום מפני חמצון על ידי אלגון או אלודיזציה.
  • על חומרים מבוססי ברזל, כולל פלדה, ניתן להגן על ידי יצירת חמצון (חלודה) ולאחר מכן להמיר את החמצון במטאלופוספט על ידי שימוש בחומצה זרחתית. הציפוי נמס במים ולכן שיטה מועדפת היא ליצור תרכובת מגנזיום בתהליך שנקרא פארקריזציה. שיטה ישנה, יעילה פחות אך דומה כימית היא נקראת "תחמוצת שחורה" בגלל תחמוצת בצבע שחור-כחול שנוצרה על הפלדה לאחר התהליך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיבציה בוויקישיתוף