פסיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבט מימוזה ביישנית עם שני פסיגים ועלה "אמיתי" עם שישה עלעלים
נבט אורן ירושלים עם שמונה פסיגים

פְּסִיגלטינית cotyledon, מילולית "עלה זרע") הוא אחד משלושת האיברים המשמעותיים של הנבט, ומוגדר "עלה עוברי (קיים בזרע לפני נביטה) בצמחים נושאי זרעים, שמופיעים ראשונים כאשר הזרע נובט." מספר הפסיגים המופיעים עם הנביטה משמש בוטנאים לסווג צמחים בעלי פרחים. מינים עם פסיג אחד נקראים חד-פסיגיים. צמחים עם שני פסיגים נקראים דו-פסיגיים.

במקרה של צמחים דו-פסגיים הפסיגים מסוגלים לבצע פוטוסינתזה, ומתפקדים באופן דומה לתפקודי עלים רגילים. עם זאת, עלים אמיתיים ופסיגים שונים מבחינה התפתחותית. הפסיגים נוצרים במהלך התפתחות עובר הזרע, יחד עם השורשים והנצר, ולכן קיימים בזרע לפני הנביטה. עלים אמיתיים, לעומת זאת, נוצרים לאחר הנביטה. מהמֵרִיסְטֵמָה קָדְקוֹדִית (apical meristem), רקמה בקצה הצמח שאחראית לייצר אברי הצמח שגדלים מעל האדמה.

הפסיגים של דגניים וחד-פסיגיים רבים אחרים שונים מעלים רגילים. העלה מורכב ממגנית (scutellum) וחוֹתֶלֶת (coleoptile). המגנית היא היא רקמה בתוך הזרע המתמחה בקליטת מזון המאוחסן באֶנְדּוֹסְפֵּרְם הסמוך. החותלת היא מכסה מגן המכסה המכסה את הניצרון (plumule).

מספר הפסיגים של חשופי זרע משתנה ונע בין 2 ל-24 פסיגים היוצרים דור מעל התַּת-פְּסִיג (hypocotyl), גזע עוברי המקיף את הניצרון. הצמח בעל מספר הפסיגים הרב ביותר הוא מין של אורן (Pinus maximartinezii) בעל 24 פסיגים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיג בוויקישיתוף