פסיפס הקשת בענן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אמן | לב סירקין |
| תאריך יצירה | 1973 |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
15 מ'  |
| גובה |
5 מ' |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | ירושלים שבישראל |
| קואורדינטות | 31°45′15″N 35°13′15″E / 31.754111111111°N 35.220916666667°E |
  | |
פסיפס הקשת בענן היא יצירת פסיפס שיצר האמן לב סירקין בשנת 1973[1], והתנוססה עד 2012 על גבי בניין מרכזיית טלפון אנלוגית של בזק בדרך חברון בירושלים. לאחר שנהרסה מרכזיית הטלפונים הועתק הפסיפס ב-2021 לקיר ייעודי באותו אתר.
מבנה המרכזיה הוקם לצורך אחסון ציוד ולא לאנשים ולפיכך הוקם כתיבת-ענק ללא חלונות כמעט. שמעון פרס, שר התקשורת באותה עת, שהיה אחראי על שירותי הטלפוניה, הציע לעטר את קיר המבנה ביצירת אמנות. זמן מה לפני כן עלה סירקין לישראל. הוא נודע כמי שיצר את יצירת הפסיפס הגדולה באירופה "אוקטובר", שהשתרעה על פני 2,000 מ"ר במרכז מוסקבה[1].
יצירת הפסיפס נמשכה כשנה והוא כולל 50,000 אבני פסיפס. אורך הפסיפס 13.5 מטרים ורוחבו 5.3 מטרים. גם לאחר למעלה מ-40 שנה לא ניזוק באופן משמעותי. הסצנה המתוארת בפסיפס היא הקשת בענן שנראתה בשמיים עם תום המבול והיציאה מתיבת נח. מתחת לפסיפס היה מוטבע הפסוק ”אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ” (ספר בראשית, פרק ט', פסוק י"ג).
בשנת 2009 הוצא צו הריסה למבנה, והתעורר צורך למצוא פתרון לשימור הפסיפס, וב-2012 הפסיפס הוסר מהמבנה לקראת הריסתו הצפויה. בשנת 2018 נהרס המבנה. בשנת 2021 היצירה הותקנה מחדש על קיר חלופי באותו מקום[2].
הפסיפס מככב בסרט התעודה "חלום של אידיוט" שביים בנו של לב, דני סירקין, ב-2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניר חסון, סופו של פסיפס: צו הריסה ליצירה "קשת בענן" בירושלים, באתר הארץ, 19 ביוני 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ברוך מאירי, "לא באתי לקחת - אני רוצה לתת", מעריב, 6 ביולי 1977
- ^ ניר חסון, הפסיפס "קשת בענן", המורכב מ-50 אלף אבנים, הוחזר למקומו בירושלים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2021