פקעת

פקעות

פקעת (באנגלית: Tuber) היא איבר אגירה תת-קרקעי הקיים בצמחים רב-שנתיים מסוימים. הפקעת היא למעשה פרק או מספר פרקים של גבעול, שעברו התמחות לשמש כאיבר אגירה, ובהתאם התעבו ואיבדו את הכלורופיל. מהפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, והמשך הגבעול ועלים כלפי מעלה. בניגוד לבצל, המותאם לאגירה הן של חומרי מזון (כמו חלבון ועמילן) והן של מים, הפקעת מותאמת לאגירת חומרי מזון בלבד.

הריכוז הגבוה של חומרי המזון בפקעת הופך אותה למקור מזון מבוקש עבור בעלי-חיים רבים, ולכן פקעות רבות חשופות לטריפה מתמדת. בשטחים טבעיים ניתן לעיתים קרובות להבחין בסימני חפירה של בעלי חיים המחפשים פקעות של צמחי בר שונים. צמחים מסוימים התמודדו עם בעיית הטריפה באמצעות ייצור רעלנים בתוך הפקעת.

דוגמאות לצמחים בעלי פקעת:

• כלנית מצויה
• רקפת מצויה
• הסוג כרכום
• הסוג סתוונית
• תפוח אדמה
• כמהין
• פטריות כמהין לבנות

בצמחים מסוימים, כמו בטטה, קיימת התעבות מסוג אחר - התעבות של קנה-שורש.

ראו גם

• בצל
• גאופיט

קישורים חיצוניים

• פקעת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פקעות, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.