פרדוקס הסבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרדוקס הסבא הוא פרדוקס של מסע בזמן האומר "אתה נוסע לאחור בזמן והורג את סבך לפני שזה פגש את סבתך. בכך מנעת את לידתו של אחד מהוריך, ובהכרח גם את לידתך, אם כן - כיצד יכולת להרוג את סבך?".


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרדוקס הופיע מספר פעמים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. הוא מופיע למשל בסיפור קצר של צ'ארלס קלוקי שהתפרסם בשנת 1929[1]. הפרדוקס מופיע גם בסיפור נתן שכנר שפורסם בדצמבר 1933[2].

הפרדוקס הופיע בשנות ה-40 בסיפור של סופר והעיתונאי הצרפתי רנה בארז'אבל "Le Voyageur Imprudent" (בתרגום חופשי: הנוסע הפזיז).

מאז, השימוש בפרדוקס בקרב יוצרי המדע הבדיוני נעשה נפוץ מאוד בספרות ובסרטים, בווריאציות שונות. כאשר אולי הדוגמה המפורסמת מכולן היא טרילוגיית הסרטים "בחזרה לעתיד", בה מועלת השאלה - האם ניתן כלל לשנות את העבר? מוטיב אשר חוזר ונשנה בהרבה מהיצירות שעוסקות בנושא.

הפתרון המקובל לפרדוקס הוא שלילה של האפשרות למסע אחורה בזמן.

הפתרון של עולמות מקבילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הפתרונות לפרדוקס זה נעוץ בתפיסת יקומים מקבילים. אם אתה חוזר אחורה בזמן והורג את סבך, אתה עושה את זה ביקום מקביל בלי שהתוצאה תשפיע עליך. בכל מקרה קיומך לא נמחק מהיקום המקורי שלך. הסיפור הקצר של אלפרד בסטר "האיש שהרג את מוחמד" משתמש בהנחת היסוד הזאת. לפי פירוש העולמות המרובים של תורת הקוונטים בכל נקודת זמן במהלך ההיסטוריה רצף המרחב-זמן מתפצל וכך מתקיימים אינסוף עולמות מקבילים. על פי פירוש זה, אם הרגת את סבך שאמור להיות המסובב שיביא אותך לעולם, ופגעת במהלך ההיסטוריה, בעצם אתה נכנס למרחב-זמן חדש שבו סבך מת ואי לכך אתה לא נולדת.

פתרון הפעולה המוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרון אחר נעוץ בטענה שלו היית נוסע אחורה בזמן חוקי הטבע פשוט ימנעו מעצמם לעשות כל דבר שיימנע כתוצאה מהמסע בזמן לקרות. תאוריה זו מביאה לחשש לגבי דטרמיניזם - אי-קיום רצון חופשי. במודל כזה רצון חופשי הוא בגדר אשליה. תאוריה זו אף טוענת כי סיבתיות צריכה להיות קבועה, כלומר ששום דבר לא יכול להיווצר מהיעדר סיבה. בעוד יש תאוריות שנאחזות בטענה שאירועים יכולים להישאר קבועים גם אם הסיבה הראשונית כפועל יוצא חוסלה. יש גם אפשרות שפעולות יזומות במסגרת מסעות בזמן ייושמו אבל לא די בהצלחה כדי שתוצאתן תמחק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charles Cloukey, Paradox, Amazing Stories Quarterly, Summer 1929, page 392
  2. ^ Ancestral Voices