פרוטו-אנושית

פרוטו-אנושית (גם פרוטו-עולמית או פרוטו-סאפיינס, באנגלית: Proto-Human Langauge) היא שפה אם משוערת, שממנה התפתחו כל שפות העולם המדוברות בימינו.

הרעיון בדבר קיומה של השפה הוא בגדר השערה בלבד; בלתי ניתן לנתח את השפה באמצעות הכלים העומדים ברשות העוסקים בבלשנות היסטורית. על פי התומכים בהשערת קיומה של שפה זו, כל השפות הטבעיות נגזרו ממקור אחד, הוא השפה הפרוטו-אנושית. שפה זו דוברה, ככל הנראה, בתקופה הפלאוליתית התיכונה. כשפה שממנה התפתחו גם כל השפות הנכחדות שאותן מדבר האדם הנבון, מהשפה הזאת לא בהכרח התפתחו שפות אפשריות, שאותן דיבר האדם הניאנדרטלי.

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, לא קיים מונח מוסכם לתיאור השפה. מרבית היחס לנושא לא כולל את ציון שם השפה.^[1] ברם, השמות פרוטו-אנושית ופרוטו-עולמית^[2] נמצאים בשימוש תדיר. הבלשן מריט רולן נוהג להשתמש במונח פרוטו-סאפיינס לתיאור השפה.

תולדות הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסיון הרציני הראשון לשחזר את הבסיס של שפה זו בוצע על ידי הבלשן האיטלקי אלפרדו טרומבטי. על כך הוא כתב בספרו L'unità d'origine del linguaggio, שיצא לאור בשנת 1905. לפי השערתו של טרומבטי, המקור הקדמון המשותף של כל השפות המדוברות בימינו דובר לפני 100,000 עד 200,000 שנה.

בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, הסתייגו בלשנים רבים מרעיון השפה הקדמונית המשותפת.

אוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת שפות	מי?	מה?	שתיים	מים	אצבע	יד	יד	ברך	שיער	אף, ריח
שפות קוסיאן	!kū	ma	/kam	k´´ā	//kɔnu	//kū	≠hā	//gom	/ʼū	č’ū
שפות נילו-סהריות	na	de	ball	nki	tok	kani	boko	kutu	sum	čona
שפות ניז'ריות-קונגולזיות	nani	ni	bala	engi	dike	kono	boko	boŋgo	butu
שפות אפרו-אסיאתיות	k(w)	ma	bwVr	ak’^wa	tak	ganA		bunqe	somm	suna
שפות כרתווליות	min	ma	yor	rt^s’q’a	ert	t’ot’	qe	muql	toma	sun
שפות דראווידיות	yāv	yā	iraṇṭu	nīru	birelu	kaŋ	kay	meṇḍa	pūṭa	čuṇṭu
שפות אירו-אסיאתיות	k^wi	mi	pālā	ak^wā	tik	konV	bhāghu(s)	bük(ä)	punče	snā
שפות סינו-דנא-קווקז	k^wi	ma	gnyis	ʔoχ^wa	tok	kan	boq	pjut	t^shām	suŋ
שפות אוסטריות	o-ko-e	m-anu	ʔ(m)bar	namaw	ntoʔ	xeen	baγa	buku	śyām	iǰuŋ
שפות הודו-פסיפיות		mina	boula	okho	dik	akan	ben	buku	utu	sɨnna
שפות אבוריג'יניות	ŋaani	minha	bula	gugu	kuman	mala	pajing	buŋku		mura
שפות אמריקאיות ילידיות	kune	mana	p’āl	akwā	dɨk’i	kano	boko	buka	summe	čuna

בהתבסס על ההקבלות המרובות הללו, ערך רולן^[3] ברשימה מספר שורשים מהשפה הקדמונית:

ku = "מי"
ma = "מה"
pal = "שתיים"
akwa = "מים"; מכאן באות המילים aqua בלטינית (שמשמעותה מים), aka ביפנית (淦, שמשמעותה מי שיפוליים), kaw בשפות קונג (אנ') המדוברות באפריקה הדרומית (שמשמעותה גשם) ו-uk בשפת יוקטק (אנ') של בני המאיה (שמשמעותה שתייה).^[4]
tik = "אצבע"
kanV = "יד"
boko = "יד"
buŋku = "ברך"
sum = "שיער"
čuna = "אף, ריח"

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולן שחזר את סדר המלים במשפט: נושא-מושא-פועל (SOV). לדוגמה, במקום לומר "האיש הולך אל הנהר הרחב" כמו בעברית, היו דוברי הפרוטו-אנושית של רולן אומרים "האיש - הנהר הרחב אל - הולך".^[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מריט רולן, ג'ון בנגסטון (1994). "גיזרונים כלל-עולמיים". On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy. (באנגלית)
^ נמצא בשימוש אצל הארולד פלמינג (2003) (באנגלית) וג'ון בנגסטון (2007).
^ רולן, מריט (1994). The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue. (באנגלית)
^ עושים היסטוריה 327: השפה האינדו-אירופאית הקדומה, חלק א' (ש.ח.), 41:45 באתר "עושים היסטוריה".
^ Tower of Babel vs Linguistics - the quest for the first language, סרטון באתר יוטיוב. (באנגלית)

[1] מריט רולן, ג'ון בנגסטון (1994). "גיזרונים כלל-עולמיים". On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy. (באנגלית)

[2] נמצא בשימוש אצל הארולד פלמינג (2003) (באנגלית) וג'ון בנגסטון (2007).

[3] רולן, מריט (1994). The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue. (באנגלית)

[4] עושים היסטוריה 327: השפה האינדו-אירופאית הקדומה, חלק א' (ש.ח.), 41:45 באתר "עושים היסטוריה".

[5] Tower of Babel vs Linguistics - the quest for the first language, סרטון באתר יוטיוב. (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

פרוטו-אנושית
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות