פרחי לונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרחי לונדוןאנגלית: the London pirchim choir או The London School of Jewish Song) היא מקהלת ילדים מסוגת המוזיקה החסידית, שפעלה בין השנים 19701999 בלונדון, על ידי המוזיקאי, המלחין והמנצח יגאל צליק. המקהלה נחשבת לחלוצה ולפורצת דרך בתחום המוזיקה החסידית, ולאחת מיסודות הזא'נר החסידי העכשוי.

היסטוריה של המקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל צליק נולד בשנת 1948 בדרום תל אביב. בנעוריו היגרה משפחתו ללונדון, ושם למד בישיבת גייטסהד. לאחר נישואיו החל לעבוד כמורה ליהדות בבית ספר יהודי אך לא דתי בלונדון. לדבריו, שם זיהה את הצורך ביצירת מוזיקה יהודית דתית.[1] לשם כך הוא אסף קבוצת ילדים וייסד את מקהלת 'פרחי לונדון'.

אלבום הבכורה של המקהלה יצא לאור בשנת 1970 בשם 'מה נאוו' והוא כלל 14 שירים שאת רובם הלחין צליק עצמו. על ההפקה המוזיקלית הופקד ג'פרי קריימר. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'שמעו מלכים', 'המבדיל' (בלחנו של ג'פרי קריימר), כי הם חיינו (בלחנו של ש. גרוס) ו'יוונים' בלחן עממי. האלבום התקבל באהדה רבה, ותוך זמן קצר הפכה המקהלה להצלחה מסחררת.

לקראת סוף שנת 1971 יצא אלבומם השני 'ברכי נפשי', גם כן בהפקתו המוזיקלית של ג'פרי קריימר. באלבום זה נכללו כמה להיטים הנחשבים עד היום כנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, 'מראה כהן' ו'דרכך אלוקינו' שהלחין צליק ו'באין מליץ יושר' בלחנו של ג'פרי קריימר. שיר ידוע נוסף הוא 'יקום פורקן' בלחנו של ספנסר ליכטיג שאף מתארח לקטע סולו בשיר.

שנות השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 יצא האלבום השלישי שנקרא 'פרחי לונדון ותזמורת נגינה' ומוכר יותר בשם 'אשירה להשם'. באלבום נכללו להיטים רבים אשר מאפיינים עד היום את המקהלה. בין השירים ניתן למצוא את 'חמול', 'פדה בשלום', 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה', 'מצא חן במדבר' 'לכו בנים' ו'אשירה להשם בחיי'. לדעת רבים מדובר באלבום המוצלח ביותר של המקהלה.

באותה שנה צליק פגש בלונדון בחור ישיבה בן 18 בשם יוסי גרין, צליק זיהה אצלו כישרון מוזיקלי וביקש ממנו שילחין שירים עבור המקהלה. גרין נענה להצעתו והלחין 3 שירים שהתפרסמו באלבום הבא. מאוחר יותר התפרסם יוסי גרין בזכות כשרון ההלחנה שלו והוא נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה החסידית.

בשנת 1974 הקים צליק שלוחה ישראלית למקהלה, ובאותה שנה יצא האלבום 'פרחי ירושלים יד בזמר' בהפקתו של מונה רוזנבלום. גם באלבום זה נכללו כמה שירים המאפיינים את המקהלה, 'קן ציפור', 'נכספה', 'מציון באהבה לבני ציון' שכתב והלחין צליק, ואת 'הנה מה טוב' 'ואמרתם כה לחי' ולהיט האלבום 'קול ברמה נשמע' שהלחין יוסי גרין. על העטיפה נכתב שיגאל צליק הלחין גם את השירים הללו ולא יוסי גרין, דבר שגרם למתיחות בין השנים. לאחר תקופה הם השלימו וחזרו לעבוד יחד.

בערך בשנת 1976 יצא לאור האלבום החמישי של המקהלה הנקרא 'Londone live' (לונדון בהופעה חיה) אלבום זה כשמו הוקלט בקונספט של הופעה כשבין השירים מושמעים דברי הסבר ומערכוני קישור. גם באלבום זה נכללו להיטים כמו 'למען אחי' (לחנו של אביעזר וולפסון), 'אחת שאלתי', 'אני מאמין' והלהיט הגדול 'שמע בני' בלחנו של ר' חיים בנט.

האלבום הבא יצא בשנת 1978 ונקרא בשם 'עשור לפרחי לונדון'. שירי האלבום הולחנו על ידי דודי רוזנברג ובעיבודים של ישראל לאם. בין השירים שהצליחו ניתן למצוא את 'המלאך הגואל', 'מודה אני', 'מזמור לדוד', 'ויתן לך', ו'ידיד נפש'.

באותה תקופה המקהלה כבר לא ממש התבלטה, היות שכבר פעלו ברחבי העולם מקהלות ילדים רבות כגון פרחי טורונטו, פרחי מיאמי, פרחי עמודי שש ועוד. גם פריצתו של הזמר מרדכי בן-דוד החלה באותן שנים. דבר זה הוביל ככל הנראה להחלטתו של יגאל צליק לקחת פסק זמן מתעשיית המוזיקה ולסגור את המקהלה.

הקאמבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עשור של הפסקה יגאל צליק החליט לפתוח מחדש את המקהלה, ובסיוע בנו יואל הוציא בשנת 1988 אלבום בשם 'לונדון חוזרת'. את רוב השירים הלחין יגאל עצמו ואת חלקם בנו יואל.

האלבום הבא יצא בשנת 1991 בשם 'The London school of Jewish song', ומוכר גם בשם 'אנעים זמירות'. באלבום זה הוא שב לשתף פעולה עם יוסי גרין שהלחין 5 שירים, וביניהם את 'אשת חיל', 'אלה ברכב' ו'step' שהולחן על מילותיו של יגאל צליק. שיר נוסף שזכה להצלחה הוא 'אנעים זמירות' בלחנו של יואל צליק. באותה שנה המקהלה התארחה במופע האסק 04. קטעים מהופעה זו נכנסו לאלבום האוסף 'דקות בלתי נשכחות' של מופעי האסק.

בשנת 1997 יצא אלבומם האחרון של המקהלה 'ונישא ברכה', או באנגלית 'Mama'. האלבום כלל 7 שירים חדשים ומחרוזת להיטים מהשנים הקודמות. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'יהי החודש', 'ונישא ברכה' ו'אודה'.

המקהלה המשיכה להופיע כשלוש שנים אחרי צאת האלבום ולאחר מכן נסגרה.

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעותיה של המקהלה התאפיינו בכוריאוגרפיה ובתלבושות ייחודיות.

צליק עצמו נהג להופיע על הבמה יחד עם הילדים, כשאופן עמידתו ותנועותיו תפסו לא מעט פוקוס בזמן ההופעה.

כיום ניתן למצוא ברשת סרטונים בודדים בלבד מתוך הופעות של המקהלה.

[2][3][4]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקהלת פרחי לונדון נחשבת לפורצת דרך במוזיקה החסידית כיוון שעד להקמתה היו בודדים בציבור הדתי שעסקו במוזיקה. מסיבה זאת אנשים רבים זוקפים לזכותה של המקהלה את התפתחות הז'אנר החסידי. בעקבות הצלחת המקהלה קמו לה מקהלות מתחרות רבות. ולאחר מספר שנים בהשראת המקהלה החלו גם קריירות סולו.

שירים רבים של המקהלה נחשבים ל'נכסי צאן ברזל', מושמעים ומבוצעים עד היום.[5][6]

בתחנות הרדיו החרדיות מקובל להשמיע את השירים 'קן ציפור' בשבוע פרשת 'כי תצא' שבה מסופר אודות מצוות שילוח הקן, ואת השיר 'קול ברמה' בסמיכות לציון יום השנה לפטירת רחל אמנו.

בקיץ 2016 נערך בפתח תקווה מופע הצדעה למקהלת פרחי לונדון ביוזמתו ובהפקתו של חנן בר סלע ובניצוחו של יואלי דיקמן. באירוע הופיעו הזמרים יוסף חיים שוואקי, אברימי רוט, ילד הפלא לשעבר עמית ליסטוונד והנער עוזיה צדוק ששרו שירים נוסטלגיים של המקהלה.[7]

קאברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאברים נוספים לשיר 'מראה כהן' בוצעו על ידי זמרים רבים באלבומים ופרויקטים שונים, וביניהם: א-ברען, האסק, קצב הלב, לשנה טובה עם ר' אלתר ועוד.

'מראה כהן' הוא שיר הנושא באלבומו השני של הזמר שלמה כהן.

  • מקהלת הילדים של יוסי גרין 'אידיש-נחת' מבצעת את השיר 'קול ברמה נשמע' באלבום 'שיר לעתיד לבוא'.
  • בוגר המקהלה הזמר דוד נדב מבצע את השיר 'פדה בשלום' באלבום 'מונה 3' ואת השיר 'באין מליץ יושר' באלבום 'מונה 5' בהפקתו של מונה רוזנבלום.
  • אברימי רוט מבצע את השיר 'לכו בנים' באלבומו 'זיץ'.
  • אברימי רוט הוציא כסינגל קאבר לשיר 'שמעו מלכים'[8].
  • להקת ענבי הגפן בניצוחו של רועי ידיד חידשה בקליפ יחד עם הזמר מנדי ג'רופי את השיר 'עולם הבא'[9].
  • בני פרידמן מבצע את השיר 'המלאך הגואל' באלבומו השני בסדרת אלבומי 'לחישות הלב'.
  • ארגון קרן השביעית הוציא קליפ בכיכובו של מוטי שטיינמץ, ששר מילים ביידיש שחוברו על הלחן 'באין מליץ יושר'[10].
  • הזמר אפרים מרקוביץ הוציא שיר בשם 'לוי היכן אתה' על המנגינה של 'למען אחי'[11].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה נאוו (1970)
  • ברכי נפשי (1971)
  • אשירה להשם\פרחי לונדון ותזמורת נגינה (1973)
  • פרחי ירושלים יד בזמר (1974)
  • Londone live (1976)
  • עשור לפרחי לונדון (1978)
  • לונדון חוזרת (1988)
  • The London school of Jewish song\אנעים זמירות (1991)
  • Mama\ונישא ברכה (1997)

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בוגרי המקהלה בלונדון והשלוחה הישראלית שהמשיכו לעסוק במוזיקה ניתן למצוא את הזמר דדי גראוכר, האחים חיים ודוד נדב, הזמר מיכאל סקופסקי, הזמר עקיבא מרגליות, המוזיקאי דודי ליבוביץ והחזן ישראל רנד.