ישיבת בית יוסף גייטסהד
ישיבה | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1929–הווה (כ־95 שנים) |
בעלי תפקידים | |
סגל | 48 (נכון ל־2021) |
תלמידים | |
350 (נכון ל־2011) | |
מיקום | |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
קואורדינטות | 54°57′11″N 1°36′38″W / 54.9531°N 1.61056°W |
ישיבת בית יוסף גייטסהעד (בקיצור: ישיבת גייטסהד) היא ישיבה גבוהה בעיר גייטסהד שליד ניוקאסל באנגליה. זוהי הישיבה הגדולה ביותר באירופה לאחר השואה ואחת הבולטות בה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה הוקמה בשנת 1929. בתחילה שכנה הישיבה בצריף ברזל שבו הוקם בית הכנסת "די בלעכערנע שול" ("בית המדרש הבדילי")[1]. בתקופת השואה שימשה הישיבה מפלט למאות בחורים מגרמניה שקיבלו בזכות בקשותיה אישורי כניסה לבריטניה.
מייסד הישיבה, הרב דוד דרייאן, ששימש כשוחט בגייטסהד, ביקש מ"החפץ חיים" שישלח מתלמידיו לשמש בראשות הישיבה, והוא אכן שלח שניים מתלמידיו. ראש הישיבה ומנהלה-הרוחני הראשון היו הרב נחמן לנדינסקי והרב אליעזר קאהאן, שניהם בוגרי ישיבת נובהרדוק. הישיבה נחשבה לשלוחה של נובהרדוק, ונקראה בשם "ישיבת בית יוסף" כמו סניפים אחרים של ישיבה זו (כגון ישיבת בית יוסף בבני ברק). לאחר פטירת רבי אליעזר מונה חתנו, הרב זאב כהן, שהיה ר"מ בישיבה, למנהל-רוחני במקומו.
עם ראשי הישיבה שכיהנו לאחר מכן נמנו בני משפחתו של רבי אליהו לופיאן, שהתגורר בלונדון: בנו הרב אריה לייב לופיאן, מחבר הספר נאות אריה (נפטר ז' באלול תשל"ט), וחתנו של רבי אליהו, הרב אריה זאב גורביץ, מחבר הספר "ראשי שערים" ("גייטסהד" בעברית). לאחר פטירתו מונה בנו הרב אברהם גורביץ, חתנו של הרב לייב לופיאן, לעמוד בראשות הישיבה. הר"מים כיום (2013) הם הרב חיים עוזר גורביץ (בנו של רבי אריה זאב), הרב עזריאל רוזנבוים, הרב יוסף אהרן אופנהיימר והרב אליהו גורביץ (בנו של הרב אברהם וחתנו של הרב ברוך דב פוברסקי).
בשנת תש"ז (1947), בגיל 30, מונה הרב משה שוואב למשגיח הרוחני של ישיבת גייטסהד. במשך שנים שימש בה כמשגיח הרב מתתיהו סלומון, שממנה עבר לשמש כמשגיח של ישיבת לייקווד, לאחר פטירת המשגיח הקודם הרב נתן נטע ווכטפויגל. המשגיח הנוכחי הוא רבי מרדכי יוסף קרנובסקי.
בשנת 2011 למדו בישיבה כ-350 תלמידים, רובם ילידי בריטניה, ומיעוטם מאירופה, ארצות הברית, ישראל ועוד.
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת בוגרי הישיבה שיש על אודותם ערך בוויקיפדיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה פראגער, גייטסהד, מבצר התורה באירופה שלאחר השואה, בית יעקב