פרח המדבר

פרח המדבר
Desert Flower
מבוסס על	אוטוביוגרפיה של ואריס דירי
בימוי	שרי הורמן
הופק בידי	פטר הרמן
תסריט	שרי הורמן; סמיטה בידה
עריכה	קלרה פברי
שחקנים ראשיים	ליה קבדה; סאלי הוקינס
מוזיקה	מרטין טודשארו
צילום	קן קלש
מדינה	גרמניה
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	20 במאי 2010
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	אנגלית; סומלית
סוגה	ביוגרפיה
הכנסות	$14,631,377
הכנסות באתר מוג'ו	desertflower
פרסים	פסטיבל דה סן סבסטיאן 2009
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

פרח המדבר (בגרמנית: Wüstenblume; באנגלית: Desert Flower) הוא סרט ביוגרפי גרמני משנת 2009, בבימויה של שרי הורמן. הסרט מספר את סיפורה של ואריס דירי, פליטה מסומליה שהפכה לדוגמנית צמרת באנגליה, ופעילה נגד השחתת איבר המין הנשי. הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של דירי, ומככבות בו ליה קבדה וסאלי הוקינס.^[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואריס נולדה למשפחת נוודים בסומליה. בגיל שלוש עברה השחתת איברי מינה, בתנאי שדה, ופיתחה בעקבות זאת זיהום, וחוותה כאבים עד שעברה ניתוח באנגליה בבגרותה.

בגיל 13, ברחה מנישואי כפייה, והגיעה למוגדישו, לסבתה מצד אימה. הסבתא סידרה לה עבודה כמשרתת בביתו של השגריר הסומלי באנגליה, וואריס הגיעה יחד עם המשפחה ללונדון. כשפרצה מלחמת האזרחים, כעבור שש שנים, ואריס עמדה בפני גירוש חזרה לסומליה, ובמקום זאת החליטה לברוח.

השנה היא 1987, ועם אנגלית מינימלית וחוסר מוחלט בכישורים חברתיים ואחרים, ואריס מסתובבת בלונדון, ופוגשת בחנות כלבו במרילין, רקדנית שעובדת שם כמוכרת. מרילין מציעה לוואריס - נטולת התעודות או סטטוס רשמי - מקום לחיות וסיוע במציאת מקום עבודה במסעדת המבורגרים. כשמגיע למסעדה הצלם הידוע טרי דונלדסון, הוא מציע לוואריס שתבוא להצטלם אצלו, וכל כך מתרשם ממנה שהוא מכיר לה את סוכנת הדוגמניות לוסינדה.

ואריס מוצאת הצלחה בתחום הדוגמנות, אך עדיין נמצאת תחת איום של גירוש, ונכנסת לנישואים פיקטיביים עם ניל, שרת בפנסיון בו היא מתגוררת עם מרילין, כדי לקבל אישור עבודה. ניל בעצם מאוהב בוואריס, ומוציא עליה את האלימות הרגשית והפיזית שלו כשהיא לא מעוניינת ביחסים איתו.

למרות הצלחתה, ואריס ממשיכה לסבול פיזית ונפשית בשל המום שהוטל בה בילדותה. במהלך ראיון מסוג "הנוודת שהפכה לדוגמנית צמרת", היא מחליטה לספר את סיפורה האמיתי למראיינת. כשהסיפור מגיע לכותרות, ואריס ממשיכה לפעול נגד השחתת איבר המין הנשי. בסיום הסרט, היא נושאת דברים בפני מליאת האו"ם, וחושפת את המציאות הקשה של נשים וילדות במקומות שהמנהג הזה קיים.

היא הייתה האישה הראשונה שדיברה על המנהג באופן גלוי, ובעקבות גילוייה, מזכ"ל האו"ם קופי ענאן בחר בה כשגרירת האו"ם בנושא, ובעקבות הפרסום והפעילות שבאה אחריו, מדינות רבות העבירו חוקים נגד השחתת איבר המין הנשי .^[2]