פרידריך לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
Friedrich Ludwig von Schleswig-Holstein-Sonderburg-Beck
FriedrichLudwigvonHolsteinBeck.JPG
לידה 6 באפריל 1653
בק, ברנדנבורג-פרוסיה ברנדנבורג-פרוסיהברנדנבורג-פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1728 (בגיל 74)
קניגסברג, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1701-1750)ממלכת פרוסיה (1701-1750) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת קניגסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג לואיזה, נסיכת שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג
שושלת בית אולדנבורג
אב אוגוסט פיליפ, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
אם מריה זיבילה, רוזנת נסאו-זארבריקן
צאצאים ראו בהמשך
פרסים והוקרה
מסדר העיט השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרידריך לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בקגרמנית: Friedrich Ludwig von Schleswig-Holstein-Sonderburg-Beck;‏ 6 באפריל 1653 - 7 במרץ 1728) היה דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק וגנרל-פלדמרשל של הצבא הפרוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך לודוויג נולד ב-6 באפריל 1653 בבק, נסיכות מינדן, ברנדנבורג-פרוסיה.

פרידריך לודוויג היה רק בעל תואר "דוכס", אולם לא ירש בפועל את הטריטוריה של בק. אחיו אוגוסט, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק ירש אותה בשנת 1675, ולאחר מכן ירש אותה אחיינו פרידריך וילהלם הראשון, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק. בשנת 1719 נהרג אחיינו בקרב פרנקאווילה, ובעקבות כך ירש פרידריך לודוויג את הדוכסות, אולם הנחלה נותרה בידי אלמנתו של פרידריך וילהלם.

בשנת 1671 הפך פרידריך לודוויג למפקד רגימנט הפרשים פון אלר בצבא ברנדנבורג-פרוסיה.[1] בשנת 1675 השתתף בקרב הפרבלין כריטמייסטר. שנה לאחר מכן הוא היה אוברסט ברגימנט הדרגונים הולשטיין. בשנת 1690 מונה פרידריך לודוויג למושל וזל בדרגת גנרל-לויטננט, ושלוש שנים לאחר מכן הוא מונה למפקד הגנרל של דוכסות פרוסיה.

ב-17 בינואר 1701 קיבל פרידריך לודוויג את עיטור מסדר העיט השחור מפרידריך הראשון, מלך בפרוסיה, וזמן קצר אחר כך מונה לסטאדהאודר של פרוסיה המזרחית ומושל קניגסברג.[2] במהלך מלחמת הירושה הספרדית, הוא השתתף בקרב אודנרדה בשנת 1708, קרב מאלפלקואט בשנת 1709, ובמצור על ליל, מונס, וטורנה.[2] בשנת 1713 הועלה פרידריך לודוויג לדרגת גנרל-פלדמרשל.[1] בנוסף, הוא שמר על הנייטרליות של פרוסיה המזרחית במהלך רוב המלחמה הצפונית הגדולה.[1] ב-7 במרץ 1728 מת פרידריך לודוויג בקניגסברג, ונקבר ליד אשתו בקתדרלת קניגסברג.[2]

לאחר מותו, ירש את תאריו בנו פרידריך וילהלם השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק (שבנו היחיד, פרידריך וילהלם השלישי, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק, נהרג בקרב פראג ב-1757), ולאחר מכן בניו הצעירים, קרל לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק ופטר אוגוסט, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק.

בשנת 1732 רכש פרידריך וילהלם השני את בק ממריה אנטוניה, ואיחד מחדש את הנחלה, אולם בשנת 1745 נמכרה הנחלה בשנית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 1685 התחתן פרידריך לודוויג באוגוסנבורג, עם לואיזה, נסיכת שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג, בתם של ארנסט גינטר, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג ואוגוסטה שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, ממנה נולדו לו כמה ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג
 
אליזבת מבראונשווייג-גרובנהאגן
 
יוהאן גינטר הראשון, רוזן שוורצבורג-זונדרסהאוזן
 
אנה מאולדנבורג-דלמנהורסט
 
יוהאן השני, רוזן נסאו-ויילבורג
 
אנה מריה מהסן-קאסל
 
גאורג פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך
 
יוליאנה אורסולה מזאלם-נויפוויל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג
 
 
 
 
 
דורותיאה משוורצבורג-זונדרסהאוזן
 
 
 
 
 
וילהלם לודוויג, רוזן נסאו-זארבריקן
 
 
 
 
 
אנה אמליה מבאדן-דורלאך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגוסט פיליפ, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה זיבילה, רוזנת נסאו-זארבריקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרידריך לודוויג, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-בק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Albinus, p. 131
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ADB