פרידריך שרפקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך שרפקה
Friedrich Scherfke
Fryderyk Scherfke.jpg
מידע אישי
לידה 7 בספטמבר 1909
פוזנן, האימפריה הגרמנית (כיום בפולין)
פטירה 15 בספטמבר 1983 (בגיל 74)
באד סודן, גרמניה
גובה 1.82 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1925–1936 ורטה פוזנן 235 (131)
נבחרת לאומית כשחקן
1932–1938 פולין 12 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרידריך שרפקהפולנית: Friedrich Scherfke;‏ 7 בספטמבר 190915 בספטמבר 1983) היה כדורגלן פולני, ששיחק בעמדת הקשר. אחד מגדולי כובשי הליגה הפולנית בכל הזמנים עם 131 שערים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך שרפקה נולד ב-7 בספטמבר 1909 בפוזנן שבאימפריה הגרמנית של אותם הימים. אחיו הגדול ממנו בשנה, גינתר שרפקה, היה גם כן לכדורגלן ושניהם הצטרפו למועדון ורטה פוזנן שמעיר הולדתם, שהייתה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 לאחת הקבוצות הטובות בפולין. שרפקה שיחק שם למשך רוב הקריירה מגיל 16 וזכה עימה באליפות ב-1929 וסיים במקום השני ב-1938. עם 235 הופעות ו-131 שערי ליגה הוא מיקם את עצמו כאחד מגדולי כובשי הליגה הפולנית בכל הזמנים. הוא פרש ממשחק בפברואר 1942, בגיל 32 בלבד.

במדי פולין ערך 12 הופעות וכבש 2 שערים, כשהופעתו הראשונה הגיע ב-1932 במשחק נגד לטביה. שרפקה ביסס את מעמדו בנבחרת רק כעבור שלוש שנים מאז, והיה שותף בהגעתה למקום הרביעי באולימפיאדת 1936. במונדיאל 1938 כבש בהפסד 6–5 לברזיל בשמינית הגמר במשחק בו חברו לנבחרת, ארנסט וילימובסקי, כבש רביעייה. שערו של שרפקה הגיע מהנקודה הלבנה בדקה ה-23' ובכך היה לשחקן הראשון לכבוש עבור פולין במונדיאל. בספטמבר 1938 היה בפעם הראשונה לקפטן במשחק נגד לטביה בריגה, הופעה שגם הייתה לאחרונה שלו במדים הלאומיים.

שרפקה במהלך מלחמת העולם השנייה הפך לגרמני אתני וזומן להיות בורמאכט. בפברואר 1940 היה למנהל מדור הכדורגל באזור פוזנן וכחודשיים אחר כך הוחלף על ידי קצין הוורמאכט. בנוסף לכך היה באותו זמן גם בתפקיד הנשיא והקפטן במועדון הגרמני החדש, FC פוזן, שם הצליח להגן על כמה מחבריו מורטה פוזנן לשעבר בידי הנאצים. בין אילו שהציל היה שוער ורטה, מריאן פונטוביץ', שנלכד על ידי הוורמאכט במהלך פלישת גרמניה הנאצית אל אדמת פולין. ב-1942 הודיע לחבריו כי הוא לא יכול לשמור עליהם יותר כי הרגיש שהגסטפו מסתכלים עליו. שרפקה הצטווה שנה אחר כך לחזית המזרחית, שם נפצע בינואר 1945 במהלך מלחמה ביוגוסלביה והפך לשבוי מלחמה בידי החיילים הבריטים בתום המלחמה.

הוא שוחרר ב-25 ביולי 1945 ומצא לעצמו בית חדש במערב ברלין, שם פתח חנות רהיטים. בתחילת שנות השמונים מכר את החנות וב-15 בספטמבר 1983 הוא נפטר בבית החולים בבאד סודן שבאזור פרנקפורט בגיל 74.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]