פרנק היל
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
21 במאי 1906 פורפאר שבסקוטלנד | |||
| פטירה |
28 באוגוסט 1993 (בגיל 87) קליפורניה, ארצות הברית  | |||
| שם מלא | פרנק רוברט היל | |||
| עמדה | קשר הגנתי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
פרנק רוברט היל (אנגלית: Frank Robert Hill; 21 במאי 1906 - 28 באוגוסט 1993) היה שחקן ומאמן כדורגל סקוטי ששיחק בעמדת הקשר ההגנתי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היל נולד בעיירה הסקוטית פורפאר, והחל את הקריירה שלו במועדון המקומי ב-1924. הוא עבר לאברדין ב-1928, ועד 1932 הספיק להשתתף בלמעלה מ-100 משחקים של ליגת העל הסקוטית, בנוסף לשלוש הופעות במדי נבחרת סקוטלנד. הוא עזב את אברדין בנסיבות לא ברורות, לאחר שהמאמן פדי טראברס החליט לשחרר חמישה שחקנים בנובמבר 1931. באותה תקופה לא ניתנו נימוקים רשמיים למהלך, אך בהיסטוריה הרשמית של המועדון נטען כי מספר שחקנים היו מעורבים בשערוריית הימורים. השחקנים לא הואשמו באופן רשמי, אך כולם לא חזרו יותר לשחק במדי אברדין. היל השתתף בסך הכל ב-106 משחקים במדי המועדון, והבקיע בהם 10 שערים.
ב-1932 חתם היל בארסנל של המאמן הרברט צ'פמן, שסיימה במקום השני בליגה האנגלית הראשונה ובגביע ה-FA, ותמורת כרטיס השחקן שלו שולמו 3,000 לירות שטרלינג. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול בלקברן רוברס ב-15 באוקטובר 1932. הוא התמודד על המקום בהרכב עם צ'ארלי ג'ונס, בוב ג'ון, וילף קופינג וג'ק קרייסטון, ובכל שלוש האליפויות הרציפות של ארסנל (1932/1933, 1933/1934, 1934/1935) שיחק פעמים רבות, ובעונת האליפות השנייה שיחק גם במשחק הזכייה במגן הצדקה. הוא שיחק בדרך כלל בחלק הימני של הקישור, אך לעיתים גם בשמאלי ואף בעמדת הקיצוני.
בסופו של דבר הוא איבד את מקומו בהרכב לטובת קופינג וקרייסטון. בעונת 1935/1936 השתתף בעשרה משחקים ולא נטל חלק בניצחון של ארסנל בגמר גביע ה-FA. הוא ביקש לעזוב את המועדון, והועבר לבלקפול מהליגה השנייה תמורת 150 לירות שטרלינג. לזכותו רשומות 81 הופעות וארבעה שערים במדי ארסנל.
היל קיבל את סרט הקפטן של בלקפול בעונת 1936/1937, וסייע למועדון לסיים במקום השני ולהעפיל לליגה הראשונה. הוא לא שיחק בליגה הראשונה זמן רב, כיוון שבספטמבר 1937 חזר לליגה השנייה והצטרף לסאות'המפטון במאי 1937, כחלק מהנסיון של טום פארקר לחזק את הקבוצה בניסיון להעפיל מהליגה השנייה. סאות'המפטון שילמה תמורת כרטיס השחקן שלו 2,200 לירות שטרלינג. כישורי המנהיגות והנחישות שלו סייעו לסאות'המפטון להימנע מירידה בעונת 1937/1938, אך בעונה שלאחר מכן סבל ממספר פציעות שגרמו לו להיעדר מהמגרשים לתקופות ארוכות.
הוא הסתכסך עם הנהלת המועדון לאחר שהתברר כי הוא התעניין בחשאי במשרות אימון במועדונים אחרים, וב-1939 הוא עזב על מנת להתחיל לעבוד בפרסטון נורת' אנד כעוזר מאמן הכושר, אם כי סאות'המפטון סירבה לשחרר את כרטיס השחקן שלו עד 1943. בסך הכל הוא השתתף ב-53 הופעות במדי סאות'המפטון, והבקיע בהן שלושה שערים. בספטמבר 1939 הפסיק את עבודתו כעוזר מאמן, בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה. הוא הוצב בהודו מטעם חיל האוויר המלכותי, ומדי פעם השתתף כשחקן אורח במשחקים של קרו אלכסנדרה ורקסהאם.
היל חזר לממלכה המאוחדת ב-1944, והתמנה למאמן קרו אלכסנדרה, בה שיחק עד גיל 42. לאחר מכן הוא אימן את ברנלי (1948–1954) ופרסטון נורת' אנד (1954 - 1956). כשסיים את הקדנציה שלו בפרסטון הוא עזב לעיראק, ובינואר 1957 אימן את קבוצת הכדורגל של צבא עיראק. ב-1958 חזר לאנגליה כדי לאמן את נוטס קאונטי, והוביל את המועדון להעפלה לליגה השלישית בעונת 1959/1960. בעונה שלאחר מכן אימן את צ'רלטון את'לטיק, שהייתה במקום האחרון, והוביל את המועדון להישארות בליגה ולמקום הרביעי בעונת 1963/1964. הוא לא הצליח לשמור על רמת משחק מספיק גבוהה, ופוטר בקיץ 1965.
היל סיים את קריירת הכדורגל שלו כמאתר כישרונות מטעם מנצ'סטר סיטי. ב-1967, לאחר פרישתו, היגר עם אשתו ובנו לקליפורניה, שם ניהל חנות פיש אנד צ'יפס עד מותו ב-1993.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 137), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
- ג'ק ובסטר, The First 100 Years of The Dons: the official history of Aberdeen Football Club 1903 - 2003 (עמודים 128 - 131), הוצאת Hodder and Stoughton, 2003 (ISBN 0-340-82344-5)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- סטטיסטיקות באתר ההתאחדות הסקוטית לכדורגל