פרנק שירן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק שירן
Frank Sheeran
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 באוקטובר 1920
קמדן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 2003 (בגיל 83)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הולי קרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דרבי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיס "פרנק" ג'וזף שירןאנגלית: Francis "Frank" Joseph Sheeran‏; 25 באוקטובר 1920 - 14 בדצמבר 2003) אשר נודע בכינוי "האירי" (The Irishman) היה בכיר באיגוד נהגי המשאיות בארצות הברית, ויד ימינו של ג'ימי הופה. במקביל, היה גם מאפיונר בכיר, חבר במשפחת בופלינו, ומחסל מטעמו של ראסל בופלינו. ב-1980 הורשע בסחטנות ונידון ל-32 שנות מאסר, מתוכן ריצה 13.

זמן קצר לפני מותו, הוא סיפר את סיפור חייו לעיתונאי צ'ארלס ברנדט שערך את הראיונות עמו לספר מצליח בשם "שמעתי שאתה צובע בתים" (I Heard You Paint Houses). בספר זה, חשף שירן מספר עובדות לא ידועות אודות המאפיה האמריקנית, איגודי העובדים, והקשר ההדוק ביניהם בשנות ה-60 וה-70. בין היתר, טען שירן שהוא היה זה שעמד מאחורי רציחתם של ג'ימי הופה וג'ו גאלו. טענה שנחשבת לשנויה במחלוקת בין המומחים.

בשנת 2019, עובד הספר לסרט בשם "האירי", אשר בו גילם רוברט דה נירו את דמותו של שירן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירן נולד בדרבי, פנסילבניה למשפחה ממעמד הפועלים. אביו, תומאס פרנסיס שירן, היה ממוצא אירי. אמו, אגנס הנסון, הייתה ממוצא שוודי. שירן התגייס לצבא ארצות הברית באוגוסט 1941, השלים הכשרה בסיסית ליד בילוקסי, מיסיסיפי, והוצב במשטרה הצבאית. בעקבות המתקפה על פרל הארבור, הוא התנדב לאימונים בבסיס חיל האוויר בפורט בנינג, ג'ורג'יה, אך הוא פרק את כתפו ולפיכך הועבר לדיוויזיה ה-45. ביולי 1943 הוא נשלח עם הדייויזיה למערכה בצפון אפריקה. לאחר מכן הוא השתתף בפלישה לסיציליה, במערכה האיטלקית, מבצע דרגון והפלישה לגרמניה. לימים טען שירן שתקופת המלחמה גרמה לו לפתח אדישות מוחלטת לחיי אדם. הוא תיאר איך לעיתים קרובות, בהוראת מפקדיו, הוציא להורג שבויי מלחמה גרמנים וביצע פשעי מלחמה אחרים.

לאחר המלחמה החל שירן לעבוד כנהג משאית. במקביל, התקרב לפשע המאורגן בארצות הברית, ובייחוד למשפחת בופלינו. מרבית המידע על פעילותו של שירן בשירות המאפיה אינו ודאי ונשען על עדותו שלו בלבד. לטענתו, פעילותו במאפיה החלה בעקבות מפגש אקראי עם ראסל בופלינו שסייע לו לתקן תקלה ברכבו. שירן החל לעבוד כמוביל משלוחים עבור בופלינו, אך גם עבור אנג'לו ברונו. לטעתו, את הרצח הראשון שלו בשירות המאפיה הוא ביצע לאחר שגנגסטר זוטר בשם וייספר דיטוליו שכנע אותו לפוצץ מכבסה בדלאוור שהתחרתה בעסקיו שלו. רק לאחר ששירן פוצץ את המכבסה, התגלה שהיא הייתה שייכת למעשה לאנג'לו ברונו. בעקבות הפצרותיו של בופלינו, ברונו הסכים לסלוח לשירן בתנאי שיהרוג את דיטוליו, וכך הוא אכן עשה.

בופלינו גם קישר בין שירן למנהיג איגוד נהגי המשאיות ג'ימי הופה. שירן הפך ליד ימינו של הופה, וסייע לו כאשר נדרש להפעיל לחץ, באמצעים חוקיים ולא חוקיים כאחד, על חברי ארגון סוררים ועל חברי ארגונים יריבים. הופה אף דאג לכך ששירן יבחר כנשיא הסניף ה-326 של האיגוד בווילמינגטון.

במהלך הקריירה הארוכה שלו בשירות המאפיה, נקשרו בשמו של שירן מספר גדול של רציחות, אולם אף אחת מהן לא הוכחה בוודאות. ב-1972 הוא נחשד ברצח של גבר בשם רוברט דג'ורג', אולם שוחרר מחוסר ראיות. ב-1976 הוא חשד ברציחתם של פרנסיס ג'יי מרינו ופרדריק ג'ון גאוורונסקי, שניהם אנשי איגוד נהגי המשאיות. כמו כן, הוא טען שרצח בעצמו את המאפיונר הנודע ג'ו גאלו, לאחר שזה האחרון הסתכסך עם בופלינו.

עם זאת, האירוע המוכר ביותר שנקשר בשמו של שירן, הוא היעלמותו המסתורית של ג'ימי הופה ב-1975. מעט לפני מותו, טען שירן כי הוא רצח את הופה לאחר שזה האחרון הפסיק לספק את הבוסים של משפחות הפשע. לטענת שירן, הוא וסלבטורה בריגוליו ("סאלי ג'וקים") שכנעו את הופה לנסוע יחד אתם לבית מסתור בדטרויט שם שירן ירה בו למוות. חוקרים רבים פקפקו בטענתו של שירן, והיעלמותו של הופה נחשבת לחידה לא מפוענחת עד ימינו.[1] אנשי FBI סרקו את הבית בדטרויט שבו בוצע הרצח לטענת שירן בחיפוש אחר ראיות פורנזיות. הממצא היחיד שלהם היה כתמי דם, אולם בדיקות DNA אישרו שאין מדובר בדמו של הופה.

ביולי 1980 הועמד שירן לדין בעוון סחטנות. הוא נמצא אשם ב-11 אישומים ונגזרו עליו 32 שנות מאסר. הוא נידון ל-32 שנות מאסר אשר מתוכן ריצה 13.[2] הוא נפטר מסרטן ב-14 בדצמבר 2003.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא, התחתן שירן עם מרי לדי, מהגרת אירית. לזוג נולדו שלוש בנות, מריאן, דולורס ופגי, אך הם התגרשו ב-1968. לאחר מכן התחתן שירן עם איירין גריי, אשר ילדה לו בת אחת, קוני. איירין מתה בדצמבר 1995.

האירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני מותו, ראיין את שירן העיתונאי צ'ארלס ברנדט. ברנדט ערך את הראיונות עם שירן לספר בשם "שמעתי שאתה צובע בתים" (I Heard You Paint Houses)[4] אשר יצא לאור זמן קצר לאחר מותו של שירן. הספר זכה להצלחה רבה, ועורר מחדש את הדיון סביב היעלמותו של הופה. בשנת 2019 יצא לאקרנים הסרט "האירי"[5] בבימויו של מרטין סקורסזה המבוסס על הספר. בסרט מגולם שירן בידי רוברט דה נירו בעוד בופלינו והופה מגולמים בידי ג'ו פשי ואל פצ'ינו בהתאמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Jimmy Hoffa and The Irishman: A True Crime Story?".
  2. ^ "The 'real' story of the man who murdered Jimmy Hoffa"
  3. ^ "The Lies of "The Irishman""
  4. ^ בסלנג המאפיונרי "צביעת בתים" היא שם מכובס להתנקשות (מכיוון שהדם ניתז על הקירות).[3] לטענת שירן, המילים הראשונות שאמר לו הופה היו "שמעתי שאתה צובע בתים".
  5. ^ "האירי" היה כינויו המאפיונרי של שירן