רוברט דה נירו

רוברט דה נירו
Robert De Niro
	דה נירו, 2016
לידה	17 באוגוסט 1943 (בן 80); ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Robert Anthony De Niro
מדינה	איטליה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1963–הווה (כ־60 שנה)
מקום לימודים	בית הספר למשחק סטלה אדלר; סטודיו אייץ' בי; P.S. 41; בית הספר ליטל רד; מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע; Rhodes Preparatory School ;
בן או בת זוג	גרייס הייטאואר (17 ביוני 1997–?) צ'רמיין סינקלייר (1993–1995); ; טוקי סמית ;
צאצאים	דרינה דה נירו, ג'וליאן דה נירו, אליוט דה נירו, רפאל דה נירו, ארון דה נירו
מספר צאצאים	6
פרסים והוקרה	2 פרסי אוסקר; 2 פרסי גלובוס הזהב ; פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים
	https://tribecafilm.com
	פרופיל ב-IMDb

רוברט דה נירו (באנגלית: Robert De Niro; נולד ב-17 באוגוסט 1943) הוא שחקן קולנוע אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב.

במהלך שנותיו הראשונות בעולם הקולנוע דה נירו כיכב בחמישה סרטים שכיום נמנים מהגדולים בכל הזמנים:

"רחובות זועמים" (1973) - דרמת פשע בו דה נירו מגלם מאפיונר מתחיל בשוק ההימורים הניו-יורקי שמצפצף על חוקי העולם התחתון. הסרט מהווה את שיתוף הפעולה הראשון של דה נירו עם הבמאי מרטין סקורסזה.
"הסנדק 2" (1974) בבימוי של פרנסיס פורד קופולה. דה נירו, שדיבר איטלקית במהלך כל הסצנות שלו, משחק את אותה הדמות שמרלון ברנדו גילם בחלק הראשון של הטרילוגיה, על תפקיד זה זכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.
"נהג מונית" (1976) - בשיתוף הפעולה השני שלו עם הבמאי מרטין סקורסזה, דה נירו מגלם אדם בשם טראוויס ביקל, יוצא מלחמת ווייטנאם, החי בצורה סגפנית בניו יורק הישנה, ומלאת פשיעה וזנות, תוך שהוא אינו מסוגל לשאת את כל "הליכלוך ברחובות".
"צייד הצבאים" (1978) - אפוס אלים ובלתי מתפשר בן 3 שעות אודות מלחמה ופטריוטיות, וההשפעה שלהם על קהילת מהגרים קטנה בארצות הברית.
"השור הזועם" (1980) - דרמת ספורט בשחור-לבן המספרת את הסיפור של ג'ייק למוטה, מתאגרף מצליח שההתנהגות האלימה שלו באה לידי ביטוי גם מחוץ לזירה. סקורסזה ביים ודה נירו עזר בהפקה ובכתיבת התסריט, ואף זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

מאז תקופה פורצת-דרך זו השתתף דה-נירו במספר גדול של סרטים, חלקם זכו להצלחה כגון "החבר'ה הטובים" והקומדיה "פגוש את ההורים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה נירו נולד בעיר ניו יורק שבארצות הברית. שני הוריו עסקו באמנות, אמו בציור ואביו בציור ופיסול. הוריו התגרשו כשהיה בן 3 ואף על פי שאימו גידלה אותו, בילה זמן רב גם עם אביו, שגר בקרבת מקום. דה נירו הצעיר פקד בתי ספר רבים, ציבוריים ופרטיים, עד שבגיל 16, עזב לבלי שוב, כדי ללמוד משחק. דה נירו הוקסם מסרטי הקולנוע והמשחק היווה עבורו מעין מפלט מביישנותו. את הופעתו הראשונה על במה ערך כבר בגיל עשר בהצגת "הקוסם מארץ עוץ" בבית הספר בו למד.

דה נירו למד במחיצת שניים מגדולי המורים האמריקאיים למשחק, סטלה אדלר ולי סטרסברג.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963, כשהיה בן 20, הצטלם לסרטו הראשון "The Wedding Party", של הבמאי בריאן דה פלמה, אך הסרט יצא לאקרנים רק שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1969.

שני סרטיו הבאים היו אף הם בבימוי דה פלמה, אך הפריצה לתודעת הקהל התרחשה רק ב-1973, בהופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן הטוב ביותר של איגוד המבקרים של ניו יורק, על תפקידו בסרט "פעימות לב" (Bang the Drum Slowly). באותה שנה שיתף פעולה לראשונה עם הבמאי מרטין סקורסזה בסרט "רחובות זועמים". שותפות זו עם סקורסזה הביאה ברבות השנים לכמה מהופעותיו הבלתי נשכחות של דה נירו בסרטים: נהג מונית, קזינו, ניו יורק, ניו יורק, השור הזועם, מלך הקומדיה, החבר'ה הטובים ופסגת הפחד. לפרס האוסקר היה מועמד שבע פעמים וזכה פעמיים. בפעם הראשונה בשנת 1974 בקטגוריית 'שחקן משנה' על תפקידו ב-"הסנדק 2" של פרנסיס פורד קופולה, ובפעם השנייה בשנת 1980 בתואר 'השחקן הטוב ביותר' על תפקידו ב-"השור הזועם", עליו גם זכה בפרס גלובוס הזהב. מועמדויות נוספות לפרס האוסקר הם על תפקידיו ב"נהג מונית" (1976), "צייד הצבאים" (1978), "התעוררות" (1990), "פסגת הפחד" (1991) ו"אופטימיות היא שם המשחק" (2012). בשנת 1993 פנה לראשונה לבימוי, בסרט "סיפור מרובע ברונקס" בו גם כיכב, וב-2006 ביים את הסרט שומר המדינה. בשנים האחרונות השתתף דה נירו, למורת רוחם של המבקרים, במגוון קומדיות ("בואו נדבר על זה", "שואוטיים", "סבא בהפרעה" ואחרים).

בשנת 2016 שיחק בדרמת האגרוף "ידי האבן" לצידם של אדגר רמירס, אשר, וג'ון טורטורו.

בינואר 2011 הוענק לדה נירו פרס גלובוס הזהב על מפעל חיים.

בנובמבר 2016 דווח שדה נירו ישתתף בסדרת טלוויזיה בת 20 פרקים שיביים דייוויד או. ראסל ושמה "The Nix" לצידה של מריל סטריפ. שכרו הוערך בכ-750,000 דולר לכל פרק בסדרה.

באוקטובר 2019 דה נירו שיחק בסרט "ג'וקר" את מוריי פרנקלין קומיקאי בעל תוכנית אירוח שנערץ על ידי ארתור פלק. באותה שנה הוענק לו פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1976–1988 היה נשוי לדיאן אבוט, ממנה נולד בשנת 1978 בנם רפאל, וכן אימץ את ביתה מנישואים קודמים. בשנת 1995 נולדו לדה נירו תאומים (בעזרת אם פונדקאית) מחברתו לחיים אז טוקי סמית'. ביוני 1997 התחתן עם גרייס הייטאואר, אשר ממנה נולד לו בן במרץ 1998. ב-2011 נולדה לו בת נוספת בעזרת אם פונדקאית. בשנת 2018 נפרדו דה נירו והייטאואר. בשנת 2023 דה נירו חשף כי לאחרונה נולד לו ילד נוסף.^[1] רומנים אחרים מפורסמים של דה נירו כללו את הדוגמניות נעמי קמפבל וסינדי קרופורד, הזמרת ויטני יוסטון והשחקניות אשלי ג'אד ואומה תורמן.

ב-2016 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.^[2]

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של רוברט דה נירו

רוברט דה נירו, ברשת החברתית פייסבוק
רוברט דה נירו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רוברט דה נירו, באתר AllMovie (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר Metacritic (באנגלית)
רוברט דה נירו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוברט דה נירו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר Discogs (באנגלית)
רוברט דה נירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

"נהג מונית: מלחמת וייטנאם חייה במונית של דה נירו": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת

אן הורנדיי, הוושינגטון פוסט, בואו נדבר על זה, באתר nrg‏, 2 בינואר 2010
איי.או סקוט, הניו יורק טיימס, ריאיון עם רוברט דה נירו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2012
דודי כספי, המאפיונר הנצחי חוזר, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
נעמה רק, שור מזדקן: איך הפך רוברט דה נירו לסבא המטורלל של הוליווד?, באתר מאקו, 21 בינואר 2016
מייקל שולמן, ניו יורקר, טראמפ, MeToo#, גבריות ועתיד הקולנוע - רוברט דה נירו מדבר על הכל, באתר הארץ, 11 באפריל 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בגיל 79: רוברט דה נירו הפך לאב בפעם השביעית, באתר וואלה!‏, 9 במאי 2023
^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016

הקודם: –	פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – שחקן המשנה הטוב ביותר 2013: רוברט דה נירו – אופטימיות היא שם המשחק	הבא: 2014: מייקל פסבנדר – 12 שנים של עבדות

[1] בגיל 79: רוברט דה נירו הפך לאב בפעם השביעית, באתר וואלה!‏, 9 במאי 2023

[מדליה-2] הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016

[1]

[2]

פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1936‏-1940	וולטר ברנן (1936) • ג'וזף שילדקראוט (1937) • וולטר ברנן (1938) • תומאס מיטשל (1939) • וולטר ברנן (1940)
1941‏-1960	דונלד קריספ (1941) • ואן הפלין (1942) • צ'ארלס קובורן (1943) • בארי פיצג'רלד (1944) • ג'יימס דאן (1945) • הרולד ראסל (1946) • אדמונד גוון (1947) • וולטר יוסטון (1948) • דין ג'אגר (1949) • ג'ורג' סנדרס (1950) • קארל מולדן (1951) • אנתוני קווין (1952) • פרנק סינטרה (1953) • אדמונד או'בראיין (1954) • ג'ק למון (1955) • אנתוני קווין (1956) • רד באטנס (1957) • ברל אייבס (1958) • יו גריפית' (1959) • פיטר יוסטינוב (1960)
1961‏-1980	ג'ורג' צ'קיריס (1961) • אד בגלי (1962) • מלווין דאגלס (1963) • פיטר יוסטינוב (1964) • מרטין בלסם (1965) • וולטר מתאו (1966) • ג'ורג' קנדי (1967) • ג'ק אלברטסון (1968) • גיג יאנג (1969) • ג'ון מילס (1970) • בן ג'ונסון (1971) • ג'ואל גריי (1972) • ג'ון האוסמן (1973) • רוברט דה נירו (1974) • ג'ורג' ברנס (1975) • ג'ייסון רוברדס (1976) • ג'ייסון רוברדס (1977) • כריסטופר ווקן (1978) • מלווין דאגלס (1979) • טימותי האטון (1980)
1981‏-2000	ג'ון גילגוד (1981) • לואיס גוסט ג'וניור (1982) • ג'ק ניקולסון (1983) • היינג נגור (1984) • דון אמיצ'י (1985) • מייקל קיין (1986) • שון קונרי (1987) • קווין קליין (1988) • דנזל וושינגטון (1989) • ג'ו פשי (1990) • ג'ק פאלאנס (1991) • ג'ין הקמן (1992) • טומי לי ג'ונס (1993) • מרטין לנדאו (1994) • קווין ספייסי (1995) • קובה גודינג ג'וניור (1996) • רובין ויליאמס (1997) • ג'יימס קובורן (1998) • מייקל קיין (1999) • בניסיו דל טורו (2000)
2001‏-2020	ג'ים ברודבנט (2001) • כריס קופר (2002) • טים רובינס (2003) • מורגן פרימן (2004) • ג'ורג' קלוני (2005) • אלן ארקין (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) • כריסטיאן בייל (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • כריסטוף ואלץ (2012) • ג'ארד לטו (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • מארק ריילנס (2015) • מהרשלה עלי (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020)
2021 ואילך	טרוי קוטסור (2021) • קי הוי קואן (2022)

פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
1928‏-1940	אמיל יאנינגס (1928) • ורנר בקסטר (1929) • ג'ורג' ארליס (1930) • ליונל ברימור (1931) • פרדריק מארץ'/ואלאס בירי (1932) • צ'ארלס לוטון (1933) • קלארק גייבל (1934) • ויקטור מקלגלן (1935) • פול מוני (1936) • ספנסר טרייסי (1937) • ספנסר טרייסי (1938) • רוברט דונאט (1939) • ג'יימס סטיוארט (1940)
1941‏-1960	גרי קופר (1941) • ג'יימס קאגני (1942) • פול לוקאס (1943) • בינג קרוסבי (1944) • ריי מילאנד (1945) • פרדריק מארץ' (1946) • רונלד קולמן (1947) • לורנס אוליבייה (1948) • ברודריק קרופורד (1949) • חוזה פרר (1950) • המפרי בוגרט (1951) • גרי קופר (1952) • ויליאם הולדן (1953) • מרלון ברנדו (1954) • ארנסט בורגניין (1955) • יול ברינר (1956) • אלק גינס (1957) • דייוויד ניבן (1958) • צ'רלטון הסטון (1959) • ברט לנקסטר (1960)
1961‏-1980	מקסימיליאן של (1961) • גרגורי פק (1962) • סידני פואטייה (1963) • רקס הריסון (1964) • לי מרווין (1965) • פול סקופילד (1966) • רוד סטייגר (1967) • קליף רוברטסון (1968) • ג'ון ויין (1969) • ג'ורג' סי. סקוט (1970) • ג'ין הקמן (1971) • מרלון ברנדו (1972) • ג'ק למון (1973) • ארט קרני (1974) • ג'ק ניקולסון (1975) • פיטר פינץ' (1976) • ריצ'רד דרייפוס (1977) • ג'ון ווייט (1978) • דסטין הופמן (1979) • רוברט דה נירו (1980)
1981‏-2000	הנרי פונדה (1981) • בן קינגסלי (1982) • רוברט דובאל (1983) • פ. מארי אברהם (1984) • ויליאם הרט (1985) • פול ניומן (1986) • מייקל דאגלס (1987) • דסטין הופמן (1988) • דניאל דיי-לואיס (1989) • ג'רמי איירונס (1990) • אנתוני הופקינס (1991) • אל פצ'ינו (1992) • טום הנקס (1993) • טום הנקס (1994) • ניקולס קייג' (1995) • ג'פרי ראש (1996) • ג'ק ניקולסון (1997) • רוברטו בניני (1998) • קווין ספייסי (1999) • ראסל קרואו (2000)
2001‏-2020	דנזל וושינגטון (2001) • אדריאן ברודי (2002) • שון פן (2003) • ג'יימי פוקס (2004) • פיליפ סימור הופמן (2005) • פורסט ויטאקר (2006) • דניאל דיי-לואיס (2007) • שון פן (2008) • ג'ף ברידג'ס (2009) • קולין פירת' (2010) • ז'אן דוז'רדן (2011) • דניאל דיי-לואיס (2012) • מתיו מקונוהיי (2013) • אדי רדמיין (2014) • לאונרדו דיקפריו (2015) • קייסי אפלק (2016) • גארי אולדמן (2017) • ראמי מאלק (2018) • חואקין פיניקס (2019) • אנתוני הופקינס (2020)
2021-היום	ויל סמית' (2021) • ברנדן פרייזר (2022)

פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה
1943‏-1960	פול לוקאס (1943) • אלכסנדר נוקס (1944) • ריי מילאנד (1945) • גרגורי פק (1946) • רונלד קולמן (1947) • לורנס אוליבייה (1948) • ברודריק קרופורד (1949) • חוזה פרר (1950) • פרדריק מארץ' (1951) • גרי קופר (1952) • ספנסר טרייסי (1953) • מרלון ברנדו (1954) • ארנסט בורגניין (1955) • קירק דאגלס (1956) • אלק גינס (1957) • דייוויד ניבן (1958) • אנתוני פרנציוזה (1959) • ברט לנקסטר (1960)
1961‏-1980	מקסימיליאן של (1961) • גרגורי פק (1962) • סידני פואטייה (1963) • פיטר או'טול (1964) • עומר שריף (1965) • פול סקופילד (1966) • רוד סטייגר (1967) • פיטר או'טול (1968) • ג'ון ויין (1969) • ג'ורג' סי. סקוט (1970) • ג'ין הקמן (1971) • מרלון ברנדו (1972) • אל פצ'ינו (1973) • ג'ק ניקולסון (1974) • ג'ק ניקולסון (1975) • פיטר פינץ' (1976) • ריצ'רד ברטון (1977) • ג'ון ווייט (1978) • דסטין הופמן (1979) • רוברט דה נירו (1980)
1981‏-2000	הנרי פונדה (1981) • בן קינגסלי (1982) • רוברט דובאל (1983) • פ. מארי אברהם (1984) • ג'ון ווייט (1985) • בוב הוסקינס (1986) • מייקל דאגלס (1987) • דסטין הופמן (1988) • טום קרוז (1989) • ג'רמי איירונס (1990) • ניק נולטי (1991) • אל פצ'ינו (1992) • טום הנקס (1993) • טום הנקס (1994) • ניקולס קייג' (1995) • ג'פרי ראש (1996) • פיטר פונדה (1997) • ג'ים קארי (1998) • דנזל וושינגטון (1999) • טום הנקס (2000)
2001-היום	ראסל קרואו (2001) • ג'ק ניקולסון (2002) • שון פן (2003) • לאונרדו דיקפריו (2004) • פיליפ סימור הופמן (2005) פורסט ויטאקר (2006) • דניאל דיי-לואיס (2007) • מיקי רורק (2008) • ג'ף ברידג'ס (2009) • קולין פירת' (2010) • ג'ורג' קלוני (2011) • דניאל דיי-לואיס (2012) • מתיו מקונוהיי (2013) • אדי רדמיין (2014) • לאונרדו דיקפריו (2015) • קייסי אפלק (2016) • גארי אולדמן (2017) • ראמי מאלק (2018) • חואקין פיניקס (2019) • צ'דוויק בוזמן (2020) • ויל סמית' (2021) • אוסטין באטלר (2022)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רוברט דה נירו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוברט דה נירו