פרץ זאבל איגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פרץ זאבל איגר
Perez Sabel Egers.JPG
קברו של הרב שמואל פרץ איגר
לידה 11 ביוני 1769
י"ג בסיוון ה'תקכ"ח
הלברשטאדט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 1842 (בגיל 73)
א' בטבת ה'תר"ג
בראונשווייג, הקונפדרציה הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה
רבותיו רבי יהודה ליב איגר
חיבוריו עטרת פז, רמון פרץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמואל פרץ איגר מכונה גם הרב שמואל זנוויל או הרב פרץ זאבל ( י"ג בסיוון תקכ"חא' בטבת תר"ג, 1842) היה רב פוסק ואב"ד בעיר בראונשווייג והמחוז בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל פרץ זאבל נולד לרבי יהודה ליב איגר אב"ד הלברשטאדט בנו של רבי עקיבא אב"ד פרשבורג. למד תורה אצל אביו.

עמד בקשרי תורה הדוקים עם בן דודו ר' עקיבא איגר אב"ד פוזנא, שכותב עליו "הגאון הגדול האמיתי המפורסם ירבו כמותו בישראל",[1] וכן עם גדולי ישראל כמו החת"ם סופר ור' שמואל לנדא בן הנודע ביהודה.

משנת תקס"ט כיהן כרב ואב"ד ברנשווייג.

יחסו לרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרץ זאבל התנגד להכללת קטעים בגרמנית בתפילה על ידי ישראל יעקבסון, ואמר שהיחלשות האחיזה בעברית תפורר את הקשר בין יהודי תבל.[2] עם זאת אימץ בעצמו את מרבית הנהגות בית-הכנסת של הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, ובין היתר ערך קונפירמציה בבראונשווייג מ-1835.[3]

הרב זאבל התעוור לפני מותו. נפטר ביום א' ר"ח טבת תר"ג ונקבר בבית הקברות הישן בברונשווייג.


תקופת חייו של הרב פרץ זאבל איגר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי פרץ זאבל איגר היה נשוי לשלוש נשים (לפי הסדר הזה):

  1. פרידקה או פראדכי - בת הרב שלמה מיכאל דוד מהנובר, ממנה נולדו: הרב מרדכי גימפל (נפטר 1850 בהלברשטאדט), ינטל, אשת ר' פייביש מיכאל פרנקל, ואיטל, אשת ר' משה הרץ.
  2. ברקל רחל - בתו של רבי יששכר בעריש ברנשטיין אב"ד הנובר, נכד הפני יהושע. אך לא ראה עמה חיים כי הלכה לעולמה בהיותה רכה בשנים בת 28. ממנה נולדה בתו רוזא, אשת ר' יוסף פרענסדארפער מהנובר.
  3. שפירנצה - בת הרב אברהם ישראל מברלין.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יעקב כץ מדייני אלטונא
  • רבי ישעיה כץ הולנדר

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עטרת פז על מסכת ביצה
  • רמון פרץ על מסכת כתובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת רעק"א מכת"י סי' ק"א
  2. ^ היינריך גרץ, "דברי ימי היהודים", חלק ט' עמוד 273.
  3. ^ Alexander Deeg, Preaching in Judaism and Christianity: Encounters and Developments from Biblical Times to Modernity, Walter de Gruyter, 2008. עמ' 96.