פרשת הסיוע של בנק לאומי להימנעות ממס בארצות הברית
פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות היא הסדר משנת 2014 בין בנק לאומי לישראל ובין משרד המשפטים של ארצות הברית והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק, לפיו ישלם הבנק 400 מיליון דולר עבור סגירת חקירה של חשדות שסייע ללקוחותיו האמריקאים להתחמק מתשלומי מיסים בארצות הברית. בנוסף שילם הבנק 1.6 מיליון דולר לוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC).
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשויות האמריקאיות ובכלל זה מחלקת המשפטים של ארצות הברית, רשות המס (IRS), הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) והרשות לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS) מנהלות חקירות כנגד 14 בנקים זרים הפועלים בשווייץ, בחשד כי סייעו ללקוחות - נישומי מס בארצות הברית, להפר את הדין האמריקאי לרבות בנושאי מיסוי וניירות ערך. בין בנקים אלו נמצאת גם קבוצת בנק לאומי, כמו גם שלוחות של שני בנקים ישראלים נוספים שפועלים בשווייץ, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות.
באוגוסט 2013, נחתם הסכם בין הרשויות בשווייץ לבין הרשויות האמריקאיות, המעודד בנקים לשתף פעולה עם רשויות המס האמריקאיות, זאת בתמורה להסכם הפוטר אותם מהליך פלילי. בניגוד לכך, הסכם זה לא חל על בנקים אשר נמצאו תחת חקירה באותה עת, בכללם, שלוש חברות הבת (שלוחות) של הבנקים הישראלים הפועלים בשווייץ (לאומי, מזרחי וטפחות). יוצא איפה שהבנקים הישראלים אינם זכאים להשתתף בהסדר אוגוסט 2013 והשאלה על טיב ההסדר בין הבנקים הישראלים לרשויות המס האמריקאיות, אם יושג, נותרה פתוחה.
ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת ההסדר עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית, שסוכם בדצמבר 2014, נקבע שבנק לאומי ישלם לממשלת ארצות הברית 270 מיליון דולר (כ-1.06 מיליארד ש"ח). הקנס מורכב מ-71 מיליון דולר השבת מס לרשויות המס, 157 מיליון דולר קנס של לאומי שווייץ ועוד 41 מיליון דולר קנס כללי. עד נובמבר 2014, רשם הבנק בדוחותיו הכספיים הפרשות בסך מצטבר של כ-1.1 מיליארד ש"ח בגין הפרשה.[1] בנוסף לקנס מוערך כי ההוצאות המשפטיות של הבנק בגין הפרשה הסתכמו בכ-200 מיליון ש"ח.
עוד במסגרת ההסדר התחייב הבנק להביא לסיום תפקידה של עדנה נפתלי שכיהנה כמנהלת בנק לאומי בקליפורניה ונמצאה אחראית על ידי הרגולטור האמריקאי לעבירות המס שביצע הבנק[2] נקבע שימונה נושא משרה ייעודי שיעבוד מול הרשויות האמריקאיות ויהיה אחראי על יישום כללי הדיווח לרשויות המס האמריקאיות, וקצין פיקוח לנושא זה בכל שלוחה של הבנק. הבנק התחייב לא לפתוח חשבונות ללקוחות אמריקאים, אלא בתנאים שיבטיחו כי החשבון יהיה מוצהר לרשויות המס האמריקאיות, וכן לסגור חשבונות של לקוחות אמריקאים המוגדרים כסרבני תשלום מס.[3]
ההסדר כלל מסמך עם עובדות מוסכמות בקשר עם פעילות קבוצת לאומי בשנים 2002–2010, ובכלל זה פעולות שמהוות סיוע ללקוחות אמריקאים להימנעות מתשלום מיסים לרשויות המס האמריקאיות. במסגרתו סוכם שיוגש כתב אישום מוקפא שיבוטל לאחר שנתיים אם הבנק יעמוד בתנאים שנקבעו. ההסדר נחתם בדצמבר 2014 ואושר באותו חודש על ידי בית המשפט הפדרלי במדינת קליפורניה.[4]
בהסדר נוסף, עם הרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק, נקבע שעל הבנק יוטל עיצום כספי בסך 130 מיליון דולר.[5]
בהסדר שלישי, מול הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC), נקבע שהבנק ישל ל-SEC 1.6 מיליון דולר.[6]
החברות המבטחות את הבנק שילמו לו 92 מיליון דולר כהשתתפותן בעלות ההסדר.[7]
לטענת מתנגדיו[דרושה הבהרה] ההסדר קודם על ידי הבנק מהטעם שהוא ימנע, לכאורה, העמדה לדין של לקוחותיו, עובדיו ומנהליו. טענה נוספת היא שהוא נוגד את האינטרס הציבורי מכיוון שהכסף ישולם מכספי הציבור; בכללם כספי מדינת ישראל המחזיקה ב-6 אחוזים ממניות הבנק; כמו גם מכספי החוסכים לגמלאות שקרנות הפנסיה שלהם מחזיקות בחלק ניכר ממניות הבנק.[דרוש מקור]
תובענה ייצוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ההסדר הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק ו-19 מהדירקטורים שלו.[8] במסגרת הדיון בתביעות נגד הבנק אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבנק לאומי להקים ועדה בלתי תלויה שתדון בהשלכות הפרשה.[9] לראש הוועדה מונה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב דימוס, אורי גורן. בפשרה, שהושגה בעקבות המלצות הוועדה בין הבנק לאחדים מבכיריו, נקבע ששלושה בכירים יחזירו לבנק בונוסים שקיבלו ממנו: יו"ר הבנק, איתן רף, יחזיר 1.7 מיליון ש"ח, גליה מאור, מנכ"ל הבנק, תחזיר 2.6 מיליון ש"ח וצבי איצקוביץ, משנה למנכ"ל בנק לאומי וראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, יחזיר 0.8 מיליון ש"ח.[10] הפשרה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.[7][11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסדרים עם הרשויות בארצות הברית, הודעה לבורסה של בנק לאומי, 22 בדצמבר 2014
- עירית אבישר, בנק לאומי לקראת הסדר בארה"ב: ישלם כמיליארד שקל קנס, באתר גלובס, 8 ביוני 2014
סיון איזסקו, בנק לאומי יבקש ממשלמי המסים בישראל להשתתף בקנס בארה"ב, באתר TheMarker, 29 בינואר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עירית אבישר, מאור ורף יחזירו בונוסים בגלל הסתבכות לאומי?, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2014
- ^ תומר ורון, מנכ"לית לאומי נאמנות תודח כחלק מהסדר הענישה של לאומי בארה"ב, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2014
- ^ עירית אבישר, לאומי מודה בסיוע להעלמת מס בארה"ב: ישלם 1.3 מיליארד שקל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2014
- ^ אישור ההסדר עם ה- DOJ על ידי בית המשפט בקליפורניה, הודעת בנק לאומי
- ^ הסדרים עם הרשויות בארצות הברית, הודעה לבורסה של בנק לאומי, 22 בדצמבר 2014
- ^ רעות שפיגלמן, בנק לאומי: פרשת העלמת המס בארה"ב נסגרה סופית, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2016
- ^ 1 2 גולן חזני ומשה גורלי, ביהמ"ש אישר את הסדר הפשרה בלאומי: הבכירים יחזירו 5.1 מיליון שקל בונוסים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2016
- ^ בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הודעה לבורסה של בנק לאומי, 25 בינואר 2015;
תמר ורון וענת רואה, התביעה נגד בכירי לאומי מתרחבת, גם שוקי אורן ואהוד שפירא בפנים, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2015 - ^ ענת רואה ותומר ורון, ביהמ"ש אישר הקמת ועדה בלתי תלויה של בנק לאומי בפרשת החקירה האמריקאית, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2015
- ^ גולן חזני ומשה גורלי, פרשת העלמות המס: מאור, רף ואיצקוביץ ישיבו 5.1 מיליון שקל לבנק לאומי, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2015
- ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תנ"ג 815-09-13 17-09-2016, 17 בספטמבר 2016.