בנק הפועלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנק הפועלים בע"מ
בנק הפועלים
Rananannn006.jpg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית
תאריך הקמה 1921
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה מימון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים שירותי בנקאות
הכנסות 13.2 מיליארד ש"ח (2019)
רווח 1.79 מיליארד ש"ח (2019)
הון עצמי 38.1 מיליארד ש"ח (2019)
סך המאזן 464 מיליארד ש"ח (2019)[1]
יחס הון 11.53 (2019)
מנכ"ל דב קוטלר
אנשי מפתח ראובן קרופיק, יו"ר הדירקטוריון
עובדים כ-8,800 (2020)
 
www.bankhapoalim.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל. על פי נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2019, זהו הבנק השני בגודלו בישראל במונחי הון עצמי, והוא מעסיק כ 8,800 עובדים. הפעילות הבינלאומית של קבוצת הבנק כוללת את סניף ניו יורק ונציגויות בארה״ב ואת בנק פוזיטיף טורקיה. כמו כן, כוללת את הפועלים שווייץ ובנק הפועלים לוקסמבורג שנמצאים בתהליך סגירה.מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1997 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה הנוכחית בבנק היא חברת אריסון החזקות שבשליטת שרי אריסון. בעלת עניין גדול בבנק היא חברת תעשיות מלח לישראל. ב-1 באוקטובר 2019 מונה דב קוטלר למנכ"ל בנק הפועלים במקומו של אריק פינטו[2]. ביוני 2020 מונה ראובן קרופיק ליו״ר הדירקטוריון.

מודעה, השדה, 1928
מניית בנק הפועלים על שמו של ברל כצנלסון

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוקטובר 1919, בישיבת הוועד הפועל הציוני, ביוזמת ברל כצנלסון (ואחרים) ובתמיכת ארתור רופין הוחלט על הקמת בנק שיתנהל על ידי הפועלים ולמענם. הוועידה הראשונה של הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל אשררה החלטה של הוועידה השישית של הסתדרות פועלי יהודה בדבר הקמת מוסד כספי לענייני עבודה שיהיה בבעלות הסתדרויות הפועלים בארץ ישראל, וקבעה כי הבנק יעמוד לשרותן של כל קבוצות הפועלים המיוסדות על בסיס קואופרטיבי, בכל ענפי פעולתן.

יהיה ברור לכל כי לא קבוצה זו או זו, מפלגה זו או זו יסדו את בנק הפועלים, אלא הסתדרות הפועלים הכללית(...) אין מטרת הבנק לעזור בגמילות חסד לפועל היחיד, אין מטרתו לעזור לפרט שיוכל בתורת פרט לעלות ולעבור על חבריו ו"להשתחרר" ממעמדו. בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת, את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות.

ברל כצנלסון, ממקימי בנק הפועלים, ינואר 1922

הבנק פתח את שעריו ב-1 באפריל 1921, סעיף ב' של תזכיר ההתאגדות של הבנק אמר כי מטרות הבנק הן:[3] "לעזור, לאמץ, לקדם ולסייע סיוע כספי וכל סיוע אחר לכל ענפי עבודתם של מוסדות, אגודות או קבוצות של פועלים מכל הסוגים, שהסתדרו לשם תיקון מצב חבריהם בהתאם לעיקרים קואופרטיביים."" מניות היסוד הוקצו להסתדרות העובדים והוועד הציוני קיבל 43% בהנהלת הבנק.

בשנת 1928 מנע הבנק את קריסתה של חברת "סולל בונה", כאשר העמיד לרשותה הלוואה של 5,000 לא"י.

בין השנים 19231937 ניהל את הבנק יוסף אהרונוביץ[4].

פעילות עד משבר מניות הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב לוינסון, שמונה ליו"ר הנהלת הבנק ב-1968, הוביל את בנק הפועלים לפיתוח מואץ ותוך 10 שנים הגיע הבנק למעמד של הבנק הגדול במדינה כשהוא חולף על פני בנק לאומי שהחזיק בתואר זה קודם לכן. הוא אילץ את רוב המפעלים ההסתדרותיים החשובים לעבוד עם בנק הפועלים והביא לכך שיותר מ-90% מהעסקאות של מפעלי חברת העובדים ייעשו באמצעות בנק הפועלים (לעומת 40% קודם כניסתו לתפקיד)[5]. במהלך כהונתו רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים: בנק הלוואה וחסכון, בנק זרובבל, בנק יפת (ששינה שמו לבנק אמריקאי ישראלי לאחר שרכש את סניפיו של בנק אמריקאי שפעל בישראל[6]), בנק אוצר החייל, בנק תל אביב למשכנתאות, בנק מסד, הבנק לחרושת ולמסחר, בנק משכן, בנק עין חי ואחרים. בנק הפועלים נכנס לפעילות בינלאומית: ב-1971 נפתחו סניף בלונדון[7] ונציגות בציריך, ב-1974 נפתח סניף בניו יורק[8] והוקם בישראל בנק קונטיננטל, כשותפות בין בנק הפועלים ובנק האיגודים המקצועיים בגרמניה. מגמה זו נמשכה בפתיחתם של סניפים נוספים ברחבי תבל. בשנת 1971 עלה הבנק למקום השני (לפי גודל המאזן) בבנקאות הישראלית, ודחק את בנק דיסקונט למקום השלישי[9]. במהלך כהונתו של לוינסון בראשות בנק הפועלים גדל מספר סניפי הבנק מ-60 ל-330. לוינסון פרש מתפקידו בשנת 1983.

הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 אז הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים. אפרים ריינר שימש כיו"ר הבנק (ובחלק מהתקופה, גם כמנכ"ל) בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי.

מכירת הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1983 הייתה המדינה בעלת השליטה בבנק. בפברואר 1995, פרסמה מדינת ישראל מכרז לרכישת הבנק. למיכרז ניגשו שתי קבוצות, קבוצה בה היו שותפים ג'ורג' סורוס, תד אריסון ובנק גולדמן סאקס[10], וקבוצה שנייה בראשות איש העסקים אליעזר פישמן. יישום המכרז התעכב במשך שנתיים ולא יצא לפועל[11].

בספטמבר 1997, נמכר לבסוף גרעין השליטה לקבוצת משקיעים בראשות תד אריסון, יחד עם משפחת דנקנר (שנכנסה לעסקה באמצעות חברת תעשיות מלח לישראל) וקבוצה של יהודים-אמריקנים (מייקל שטיינהרדט, לו רניירי, סקוט שאי, לן אברמסון וצ'ארלס שוסטרמן)[12]. הקבוצה רכשה בסך הכל 43% ממניות הבנק תמורת 1.368 מיליארד דולר. אריסון השקעות מימנה כ-40% מההשקעה, באמצעות הלוואה שהעמיד לרשותה קונסורציום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי[13]. ואילו משפחת דנקנר באמצעות הלוואה של מעל למיליארד שקל מבנק לאומי, שהיה אז אף הוא בבעלות ממשלתית, על ידי שעבוד הקרקעות של חברת תעשיות מלח לישראל כבטוחה להלוואה. דיבידנדים שחילק הבנק לבעלי המניות שימשו לצורך החזרי הריבית על ההלוואה[14]. לאחר מכירת גרעין השליטה החזיקה אריסון השקעות כ-21% ממניות הבנק ומשפחת דנקנר 11.6%.

בשנת 2004 החלו השותפים האמריקנים בגרעין השליטה למכור בהדרגה את מניות הבנק[15], ובינואר 2007 מכרה משפחת דנקנר את השליטה בתעשיות מלח לישראל לאריסון השקעות תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים[16].

במהלך תקופת בעלותה של המדינה ואף שנים לאחר מכן, המשיך הבנק להיות הבנק הגדול ביותר במדינה, והחל מחודש נובמבר 2007 חזר להיות הבנק השני בגודלו.

פעילות עסקית לאחר ההפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רכישת השליטה על ידי קבוצת אריסון-דנקנר מונה עמירם סיון למנכ"ל, שכיהן בתפקידו עד 2002, שאז הוחלף על ידי אלי יונס.

בדצמבר 2002 הכריז הבנק על כוונתו לפטר 900 עובדים שהיוו כ־10% מעובדי הבנק בישראל[17]. בסופו של דבר פוטרו 793 עובדים במהלך שנת 2003.

בשנת 2003, רכש את בנק הספנות ממייקל שטיינהארט, שהיה אז שותף לגרעין השליטה בבנק הפועלים עצמו (באמצעות שותפותו בקבוצת אריסון)[18].

את שנת 2005 סיים בנק הפועלים ברווח של 2.9 מיליארד שקל, שהיה בזמנו הרווח הגבוה ביותר של כל הזמנים. רווח זה נבע בעיקר ממכירת חברת הבת האמריקאית, בנק סיגניצ'ר. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2006 הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל.

בחודש מרץ 2007 חתם הבנק על מזכר עקרונות למכירת מניותיו בבנק יהב עם בנק מזרחי-טפחות, על פי ההסכם נקבע כי בנק יהב ימשיך לקבל שירותי תפעול מבנק הפועלים לתקופה של שלוש שנים[19]. באותו החודש הוחלף היו"ר שלמה נחמה בדן דנקנר. באותה שנה נמתחה ביקורת רבה על התנהלות הבנק ושל אריסון בדגש על פיטורי נחמה והחלפתו בדנקנר, בעיקר על ידי הדירקטור החיצוני פרופ' אמיר ברנע. בספטמבר אותה שנה, ברנע אף התפטר מתפקידו במחאה על ההתנהלות הזאת[20].

באוגוסט 2009 מונה ציון קינן למנכ"ל הבנק, במקום צבי זיו שהתפטר במרץ 2009. באותה שנה מונה יאיר סרוסי ליו"ר הבנק במקום דני דנקנר שפרש מתפקיד זה על-פי דרישת בנק ישראל. באוגוסט 2016 נכנס אריק פינטו לתפקיד מנכ"ל הבנק[21].

בשנת 2016 השק הבנק את אפליקציית התשלומים "bit".

בשנת 2020 מונה דב קוטלר למנכ"ל הבנק.

פרשת העלמות המס בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 פתח משרד המשפטים האמריקאי בחקירה נגד בנק הפועלים, בחשד שהחל מ-2002 ועד לפחות שנת 2014 הבנק פעל יחד עם עובדיו, לקוחותיו ואחרים להונות את הממשל האמריקאי בכל הנוגע לתשלום מיסים, סייע בהגשת דוחות שגויים לרשויות המס ולהימנעות בפועל של לקוחותיו בארצות הברית מתשלום מיסים. על פי החשד, בנק הפועלים סייע ללקוחותיו להסתיר את בעלותם בנכסים וכספים שהבנק החזיק בהם, באופן שאיפשר לאותם לקוחות להעלים מיסים. בנוסף לכך, נחקר הבנק על מעורבותו בפרשת השחיתות של בכירים בפדרציה הבינלאומית לכדורגל[22]. לאחר שנים של התדיינות עם הרשויות בארצות הברית, הודיע הבנק, באפריל 2020, כי חתם עם רשויות המס האמריקאיות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק, שבגינו ישלם קנסות בסך כולל של כ-875 מיליון דולר[23].

בשל הפרשה, על פי דרישת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, החליט דירקטוריון הבנק שוועדה בלתי תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר, תבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את המעשים נשוא חקירת המס בכללותה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון[24].

המבנה הארגוני של הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת בנק הפועלים פועלת בישראל במכלול תחומי הבנקאות השונים ובפעילות המשיקה בשוק ההון, באמצעות ארבע חטיבות מרכזיות: החטיבה העסקית, החטיבה הקמעונאית חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית וחטיבת החדשנות ואסטרטגיה.

  • החטיבה העסקית
החטיבה משרתת לקוחות עסקיים, כאשר בתחום החברות הגדולות (corporate) פועלת החטיבה באמצעות סקטורים בעלי התמחות ענפית ובתחום החברות הבינוניות (Middle Market) פועלת החטיבה באמצעות מרכזי עסקים הפרוסים ברחבי ישראל. בנוסף, החטיבה מעניקה שירות ללקוחותיה באמצעות מרכזי שירות המעניקים ללקוחות החטיבה שירותים תפעוליים, ובאמצעות מערך סחר חוץ הנותן שירותים לכלל לקוחות הבנק.
  • החטיבה הקמעונאית (Retail)
החטיבה משרתת בין השאר לקוחות משקי בית, בנקאות פרטית, תושבי חוץ ועסקים קטנים, באמצעות 204 סניפים, מרכזי ייעוץ השקעות וסניף נייד הנותן מענה ללקוחות בכ-37 נקודות שירות (כמחציתן בתי אבות), לצד מגוון ערוצים ישירים: מכשירים לשירות עצמי בסניפים וב״חצרות לקוח״ בפריסה רחבה, ״פועלים באינטרנט״, ״פועלים בסלולר״, מוקד ״פועלים בטלפון״, מערכת קולית לקבלת מידע וביצוע פעולות ופניות ברשתות החברתיות.
  • חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית
החטיבה מרכזת את פעילות קבוצת הבנק במרבית תחומי שוק ההון בישראל ובחו״ל. פעילות זו כוללת, בין היתר, מתן שירותי ביצוע פעולות מסחר בניירות-ערך (ברוקראז׳) שמירת ניירות-ערך, שירותי מסחר במטבעות והנגזרים, מחקר וייעוץ, שירותים למנהלי נכסים פיננסיים, ניהול תיקי השקעות, בנקאות להשקעות, עסקי חיתום וניהול הנפקות.
  • חטיבת החדשנות והאסטרטגיה
את תחום החדשנות בבנק מובילה חטיבת החדשנות והאסטרטגיה, שמטרתה ליזום, ליצור ולמנף פתרונות חדשניים ומנועי צמיחה חדשים, דיגיטליים ללקוח. החטיבה פיתחה את bit, אפליקציית התשלומים המובילה בישראל.

סמל הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימיו של הבנק לא היה סמל קבוע ושם הבנק בגופנים שונים שימש כסמליל. בשנות ה-50 עוצב סמל גרפי המשלב את ראשי התיבות של הבנק (ב' ו-פ') בתוך תבנית ריבועית. ב-1989 עוצב סמליל בו הוצגו לראשונה צבעי הבנק המשמשים אותו עד היום. שם הבנק נכתב בגופן חיים מוצר והוקף במרובע אפור ובתוכו שני מקבילים אדומים. ב-1998 לראשונה שולב מעוין אדום. ב-2001, עוצב סמל חדש, בו נכתב שם הבנק באותיות כחולות בגופן שנוצר במיוחד[25]. כוונתו המקורית של המעצב הייתה לסמל עפיפון אך משמעות זו נזנחה ונשארה רק הצורה המלבנית[26]. סמל זה שימש עד לינואר 2018, בו עודכנו צבעי הסמל לאדום ואפור בהירים יותר ושם הבנק מוצג באות ישרה, מודרנית, מעוגלת ולא נטויה.

סיסמאות פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוא לגדול איתנו בנק הפועלים (1985-1982)
  • פועלים טוב יותר בשבילך (1994-1985)
  • בנקאות שבאה אליך (1996-1994)
  • פועלים מכל הלב (1999-1996)
  • פועלים כמו שאתה רוצה (2001-1999)
  • פועלים בשבילך (2004-2001)
  • להיות ראשון זה מחייב (2018-2004)
  • פועלים איתכם בכל החלטה (2018-)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב. כ. (ברל כצנלסון), ליסוד בנק הפועלים, קונטרס, כ"ב, ג' בשבט ה'תר"ף, עמ' 3–6.
  • יעקב אפטר, "בנק הפועלים בארץ ישראל : פעולותיו וערכו בבנין תנועת העבודה בארץ", מאת יעקב אפטר, ברלין : הוועד לענייני ארץ ישראל העובדת, תרפ"ד, 1924, (ספר זה יצא לאור גם בתרגום ליידיש), "די ארבעטער באנק אין ארץ ישראל : איר טעטיקייט און באדייטונג פארן אויפבוי פון דער ארבעטס-באוועגונג אינם לאנד" / פון יעקב עפטער, בערלין : דפוס וויקטאריא, תרפ"ד, 1924.
  • נחום גרוס ויצחק גרינברג, בנק הפועלים, חמישים השנים הראשונות, 1921-1971, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1994, (600 עמודים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנק הפועלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנק הפועלים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ מיקי גרינפלד, בנק הפועלים בחר מנכ"ל: דב קוטלר יעמוד בראש הבנק, באתר ynet, 15 ביולי 2019
  3. ^ סעיף דומה מאד בניסוחו נמצא בתקנות ההתארגנות של בנק המזרחי, שם ההפניה היא לעובדים השייכים להסתדרות "המזרחי"
  4. ^ יוסף אהרונוביץ תנועת העבודה, אישים
  5. ^ שלמה פרנקל ושמשון ביכלר, המיוחסים, 1984, עמ' 66
  6. ^ בנק "אמריקאי-ישראלי" יפעל להידוק קשרים עם גורמים כלכליים בארה"ב, דבר, 17 בנובמבר 1975
  7. ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים מרחיב פעילותו בחו"ל, דבר, 24 ביוני 1971
  8. ^ נפתח סניף בנק הפועלים בניו יורק, דבר, 26 בנובמבר 1974
  9. ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים - במקום השני במערכת הבנקאות הישראלית, דבר, 1 בפברואר 1972
  10. ^ מירב ארלוזורוב, ‏נתניהו נפגש עם ג'ורג' סורוס; לשכת רה"מ: נושא בנק הפועלים לא נדון, באתר גלובס, 4 בפברואר 1997
  11. ^ אורנה רביב, ‏הפרטת בנק הפועלים: הסיפור שלא נגמר, באתר גלובס, 19 בינואר 1997
  12. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏נא להכיר: השחקנים הראשיים בקבוצת אריסון, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  13. ^ שלומי גולובינסקי, המספרים של שלמה נחמה: אריסון החזקות הרוויחה 3.7 מיליארד שקל מאז 1997, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2005
  14. ^ דורית בר, הבנקים: חכמים על חלשים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2002
  15. ^ טלי ציפורי, ‏מוכרים בשיא? האמריקניים בבנק הפועלים מעדיפים מזומן על מניות, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2004
  16. ^ יורם גביזון, נפילתה של משפחת דנקנר, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2009
  17. ^ ynet שרי אריסון: "לא הייתה לנו ברירה אלא לפטר" - כלכלה
  18. ^ שלומי שפר, בנק הספנות מקפל מפרשים, באתר הארץ, 2 בינואר 2003
  19. ^ סוגיית ההפרטה, הפועלים מכר חלקו ביהב למזרחי-טפחות, באתר ynet, 27 במרץ 2007
  20. ^ אבי שאולי, בגלל שרי אריסון - פרופ' ברנע התפטר מבנק הפועלים, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
  21. ^ הוחלט על מינוי פינטו כמנכ"ל, מועד תחילה יקבע לאחר הסכמת המפקחת, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  22. ^ סיון איזסקו, בנק הפועלים: הרשויות האמריקאיות חוקרות את מעורבות הבנק בפרשת השוחד לבכירי פיפ"א, באתר The Marker, ‏10 בספטמבר 2015
  23. ^ רחלי בינדמן, בנק הפועלים סגר את פרשת העלמות המס בארה"ב: ישלם קנס של 875 מיליון דולר, באתר כלכליסט, ‏30 באפריל 2020
  24. ^ רחלי בינדמן, בנק הפועלים ישלם קנס של 3 מיליארד שקל בפרשת העלמות המס, באתר כלכליסט, ‏18 במרץ 2020
  25. ^ שלומי דונר, בנק הפועלים ביצע מיתוג מחדש למען הלקוחות, באתר ynet, 3 בספטמבר 2001
  26. ^ חגי לוי, האם שינוי לוגו אכן תורם לשינוי בתדמית של החברה?, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2008