פרשת שן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פרשת שֶׁן (Schön) נוגעת לפיזיקאי הגרמני יאן הנדריק שֶׁן (Jan Hendrik Schön, נולד באוגוסט 1970 ב-Verden an der Aller, סקסוניה התחתונה, גרמניה המערבית). שן עלה לגדולה, לתקופה קצרה, לאחר שפרסם סדרה של פריצות דרך בתחום המוליכים למחצה, גילויים שהתבררו מאוחר יותר כהונאה במחקר.[1] לפני שנחשף, שן קיבל את פרס אוטו-קלונג-וברבנק לפיזיקה(אנ') ואת פרס בראונשווייג בשנת 2001, וכן את פרס החוקר הצעיר המצטיין של האגודה לחקר החומרים(אנ') בשנת 2002, פרסים אשר בוטלו לאחר גילוי ההונאה בה עסק.[2]

הפרשה עוררה דיון בקהילה המדעית על מידת האחריות בה נושאים מחברים-שותפים וסוקרים של מאמרים מדעיים. הוויכוח התמקד בשאלה האם ביקורת עמיתים, שנועדה באופן מסורתי למצוא שגיאות במאמר המוגש לפרסום ולקבוע את רלוונטיות ומקוריות המאמר, צריכה גם לפעול כדי לזהות הונאה מכוונת במחקר.

עלייתו לגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר של שן היה פיזיקת החומר המעובה וננוטכנולוגיה .[3] הוא סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת קונסטנץ ב-1997. בסוף 1997, הוא התקבל לעבודה במעבדות בל, שם חקר, בתחום האלקטרוניקה, מוליכים למחצה בהם הוחלף המרכיב המקובל (כגון סיליקון) בחומרים אורגניים גבישיים (על בסיס פחמן). שן טען ליכולת יוצאת דופן בשינוי המוליכות של החומרים האורגניים, הרבה מעבר לכל מה שהושג עד לאותה עת. המדידות שלו ברוב המקרים אישרו תחזיות תאורטיות שונות, הבולטת שבהן היא שניתן לגרום לחומרים האורגניים להיות מוליכי-על או לשמש בלייזרים. ממצאי מחקריו פורסמו בפרסומים מדעיים בולטים, כולל כתבי העת Science ו-Nature, וזכו לתשומת לב עולמית. עם זאת, אף קבוצת מחקר בשום מקום בעולם לא הצליחה לשחזר את התוצאות אותן טען שהשיג במחקריו.[4]

בשנת 2001, הוא היה הופיע כמחבר מאמר בממוצע של מאמר מחקר חדש בכל שמונה ימים.[3] באותה שנה הוא הכריז ב־Nature כי ייצר טרנזיסטור בקנה מידה מולקולרי. שן טען כי השתמש בשכבה דקה של מולקולות צבע אורגניות כדי להרכיב מעגל חשמלי כזה שכאשר הופעל על ידי זרם חשמלי, התנהג כטרנזיסטור. ההשלכות של עבודתו היו משמעותיות. לו היו אלה תוצאות אמת, הייתה זו תחילתו של תהליך התרחקות מרכיבי אלקטרוניקה מבוססי סיליקון לכיוון אלקטרוניקה אורגנית. הדבר היה מאפשר להמשיך ולמזער טרנזיסטורים מעבר לנקודה שבה הסיליקון מתפרק, ולכן להמשיך את תחזית חוק מור מעבר למה שנחזה אותה עת. הדבר גם היה מפחית במידה ניכרת את עלות הרכיבים האלקטרוניים.

טענה מרכזית בעבודתו של שן הייתה כי תצפית מוצלחת על תופעות פיזיקליות שונות בחומרים אורגניים תלויה בסידור נכון של מערך הטרנזיסטור. באופן ספציפי, שן טען שהשתמש בשכבה דקה של תחמוצת אלומיניום שאותה שילב בטרנזיסטורים שלו במתקני מעבדה באוניברסיטת קונסטנץ. אולם, בעוד שהציוד והחומרים בהם טען שעשה שימוש, היו נפוצים במעבדות בכל רחבי העולם, אף מעבדה אחת לא הצליחה להכין שכבות תחמוצת אלומיניום באיכות דומה לאלה ששֶׁן טען שהכין.[4]

טענות נגדו וחקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר ששֶׁן פרסם את עבודתו על מוליכים למחצה מבוססי מולקולה בודדה, עלו טענות בקהילה המדעית בתחום הפיזיקה כי הנתונים שהציג מכילים אנומליות. החוקרות ג'וליה הסו ולין לו הבחינו לראשונה כי מאמרו של שן המתאר את הרכבת הטרנזיסטורים המולקולריים מכיל שכפול של נתונים, זאת שעה שעמלו על רישום פטנט משלהן המסתמך על פריצת הדרך של שן. [5][4] לידיה סוהן, חוקרת בתחום הנדסה ביולוגית מאוניברסיטת פרינסטון, שמה לב שלשני ניסויים שבוצעו בטמפרטורות שונות מאוד היה תרשים רעש זהה.[3] כאשר עורכי Nature הצביעו על הבעיה בפני שן, הוא טען כי הגיש בטעות את אותו הגרף פעמיים. פול מקיואן מאוניברסיטת קורנל מצא אז את אותו תרשים רעש במאמר נוסף, המתאר ניסוי שלישי שערך שן. לו, סון, מקיואן ופיזיקאים נוספים חשפו מספר דוגמאות של נתונים כפולים בעבודתו של שן. התהודה שעוררו ממצאים אלה הביאה את לוסנט טכנולוגיות (שניהלה את מעבדות בל) לפתוח בחקירה רשמית.[6]

במאי 2002 הקימה מעבדות בל ועדת חקירה ובראשה מלקולם ביזלי מאוניברסיטת סטנפורד.[7] הוועדה אספה מידע מכל המחברים השותפים של שון וראיינה את שלושת החוקרים ששיתפו איתו פעולה במידה הרבה ביותר (ז'נן באו, ברטרם באטלוג וכריסטיאן קלוק).[8] הוועדה בחנה טיוטות של המאמרים אשר עלו טענות באשר לאמינותם, שכללו נתונים מספריים מעובדים. הוועדה ביקשה עותקים של הנתונים הגולמיים, אך גילתה ששן לא ניהל רישומי מעבדה. קובצי הנתונים הגולמיים של מחקריו אף נמחקו מהמחשב שלו. לדברי שן, הקבצים נמחקו מכיוון שלמחשב שלו היה גודל אכסון מוגבל בכונן הקשיח. בנוסף, כל דגימות הניסוי שלו נזרקו, או ניזוקו ללא תקנה.[3]

ב-25 בספטמבר 2002 פרסמה הוועדה את דו"ח החקירה שלה באופן פומבי.[7] הדו"ח כלל פרטים על 24 חשדות להתנהגות בלתי הולמת מצידו של שן. הוועדה מצאה ראיות להונאה מדעית לפחות ב-16 מקרים, בעוד ש-8 המקרים הנותרים לא היו קשורים לפרסומים, או שהעלו ממצאים מדאיגים, אך חסרו ראיות חותכות להתנהלות פסולה. הוועדה מצאה שמערכות נתונים שלמות היו בשימוש חוזר במספר ניסויים שונים. הוועדה קבעה שחלק מהגרפים בהם עשה שימוש, אשר היו אמורים לשקף את תוצאות ניסוייו, הופקו במקום זאת באמצעות פונקציות מתמטיות.[7]

דוח הוועדה קבע כי כל המעשים החורגים בוצעו על ידי שן לבדו. כל המחברים ששיתפו עימו פעולה במאמריו (כולל ברטרם באטלוג, שהיה ראש הצוות) אינם אשמים בהתנהגות מדעית לא הולמת. מסקנות אלה עוררו ויכוח נרחב [9] בקהילה המדעית בשאלה כיצד יש לחלק את האחריות להתנהגות בלתי הולמת בין מחברים שותפים למאמר מדעי, במיוחד כאשר הם חולקים בחלק משמעותי מהקרדיט.[7]

תוצאות וסנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שן הודה שרבים ממאמריו הכילו נתונים שגויים.[7] הוא טען שהשגיאות הן תוצאה אפשרית של טעות בתום לב. הוא הודה שהשמיט נתונים מן הפרסומים והצהיר שעשה זאת כדי להראות ראיות משכנעות יותר לתצפיותיו במעבדה.

חוקרים באוניברסיטת הטכנולוגיה של דלפט ובמרכז המחקר תומאס ג'יי ווטסון ביצעו מאז ניסויים דומים לאלו של שן, מבלי שהשיגו תוצאות דומות.[3] עוד בטרם התפרסמו החשדות, כמה קבוצות מחקר ניסו לשחזר את רוב תוצאותיו יוצאות הדופן בתחום הפיזיקה של חומרים מולקולריים אורגניים ללא הצלחה.[6] [10]

ביוני 2004 פרסמה אוניברסיטת קונסטנץ הודעה לעיתונות שבה נכתב כי שללה את תואר הדוקטור של שן עקב "התנהגות מבזה". דובר המחלקה לפיזיקה, וולפגנג דיטריך, כינה את הפרשה "ההונאה הגדולה ביותר בפיזיקה ב-50 השנים האחרונות" ואמר כי "אמינות המדע הוכפשה".[11] שן ערער על החלטת האוניברסיטה, אך ב-28 באוקטובר 2009 ערעורו נדחה על ידי האוניברסיטה.[12] בתגובה, שן תבע את האוניברסיטה והופיע בבית המשפט כדי להעיד ב-23 בספטמבר 2010. ב-27 בספטמבר 2010 בית המשפט ביטל את החלטת האוניברסיטה. אולם בנובמבר 2010 הגישה האוניברסיטה ערעור על פסק הדין של בית המשפט. [13] בית המשפט של המדינה קבע בספטמבר 2011 כי האוניברסיטה צדקה בהחלטתה לשלול את התואר האקדמי.[14] בית המשפט המינהלי הפדרלי אישר את החלטת בית המשפט במדינה ביולי 2013, [15] ובית המשפט החוקתי הפדרלי אישר את ההחלטה בספטמבר 2014. [16]

באוקטובר 2004, וועדה משותפת הקרן הגרמנית למדע (DFG) הכריזה על סנקציות נגד שן, אשר בעברו סיים פוסט-דוקטורט בקרן למדע. הקרן החליטה לשלול את זכותו להצביע בבחירות לקרן או לשרת בוועדותיה לתקופה של שמונה שנים. במהלך אותה תקופה נשללה אף זכותו לשמש כסוקר עמיתים או להגיש בקשות מימון לקרן. [17]

שון שב לגרמניה וקיבל משרה בחברת הנדסה.[10]

מאמריו בכתבי עת אשר בוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוקטובר 2002, הודיע Science על ביטול שמונה מאמרים שנכתבו על ידי שֶׁן:[18]

  • J. H. Schön; S. Berg; Ch. Kloc; B. Batlogg (2000). "Ambipolar Pentacene Field-Effect Transistors and Inverters". Science. 287 (5455): 1022–3. Bibcode:2000Sci...287.1022S. doi:10.1126/science.287.5455.1022. PMID 10669410. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; R. C. Haddon; B. Batlogg (2000). "A Superconducting Field-Effect Switch". Science. 288 (5466): 656–8. doi:10.1126/science.288.5466.656. PMID 10784445. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; B. Batlogg (2000). "Fractional Quantum Hall Effect in Organic Molecular Semiconductors". Science. 288 (5475): 2338–40. doi:10.1126/science.288.5475.2338. PMID 17769842. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; A. Dodabalapur; B. Batlogg (2000). "An Organic Solid State Injection Laser". Science. 289 (5479): 599–601. Bibcode:2000Sci...289..599S. doi:10.1126/science.289.5479.599. PMID 10915617. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; B. Batlogg (2000). "A Light-Emitting Field-Effect Transistor". Science. 290 (5493): 963–6. Bibcode:2000Sci...290..963S. doi:10.1126/science.290.5493.963. PMID 11062124. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; H. Y. Hwang; B. Batlogg (2001). "Josephson Junctions with Tunable Weak Links". Science. 292 (5515): 252–4. doi:10.1126/science.1058812. PMID 11303093. (Retracted)
  • J. H. Schön; A. Dodabalapur; Ch. Kloc; B. Batlogg (2001). "High-Temperature Superconductivity in Lattice-Expanded C60". Science. 293 (5539): 2432–4. Bibcode:2001Sci...293.2432S. doi:10.1126/science.1064773. PMID 11533443. (Retracted)
  • J. H. Schön; Ch. Kloc; A. Dodabalapur; B. Batlogg (2001). "Field-Effect Modulation of the Conductance of Single Molecules". Science. 294 (5549): 2138–40. doi:10.1126/science.1066171. PMID 11701891. (Retracted)

ב-20 בדצמבר 2002 כתב העת Physical Review הודיע על ביטול שישה מאמרים שנכתבו על ידי שן: [19] [20]

ב-24 בפברואר 2003, כתב העת Applied Physics Letters הודיע על ביטול ארבעה מאמרים שנכתבו על ידי שן:[21] [22] [23] [24]

ב-5 במרץ 2003 כתב העת Nature ביטל שבעה מאמרים שנכתבו על ידי שן: [25]

ב-20 במרץ 2003, כתב העת Advanced Materials ביטל שני מאמרים שנכתבו על ידי שן:[26]

ב-2 במאי 2003, Science ביטל מאמר נוסף שנכתב על ידי שן: [27]

מאמרי כתב עת נוספים בעלי אמינות מפוקפקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעת ביטול המאמרים מ-24 בפברואר 2003 שהופיעה בכתב העת Applied Physics Letters הכילה ספיקות ביחס לאמינותם של שבעה מאמרים נוספים שנכתבו על ידי שון ופורסמו ב־Applied Physics Letters :[21][22][23] [24]

הודעת הביטול מ-20 במרץ 2003 ב־Advanced Materials העלתה חשש באשר לאמינות מאמר נוסף שנכתב על ידי שן:[26]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Scandal Rocks Scientific Community". Deutsche Welle. 30 בספטמבר 2002. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Labini, Francesco Sylos (2016-03-21). Science and the Economic Crisis: Impact on Science, Lessons from Science (באנגלית). Springer. ISBN 978-3319295282.
  3. ^ 1 2 3 4 5 Agin, Dan (2007). Junk Science: An Overdue Indictment of Government, Industry, and Faith Groups That Twist Science for Their Own Gain. Macmillan. ISBN 978-0-312-37480-8.
  4. ^ 1 2 3 Samuel Reich, Eugenie (2009). Plastic Fantastic: How the Biggest Fraud in Physics Shook the Scientific World. St. Martin's Press. ISBN 978-0-230-62384-2.
  5. ^ "Lessons from Schon -- the worst physics fraudster?". phys.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-05-05.
  6. ^ 1 2 Cassuto, Leonard (16 בספטמבר 2002). "Big trouble in the world of "Big Physics"". Salon.com. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 Beasley, Malcolm R.; Datta, Supriyo; Kogelnik, Herwig; Kroemer, Herbert; Monroe, Don (בספטמבר 2002). "Report of the Investigation Committee on the possibility of Scientific Misconduct in the work of Hendrik Schon and Coauthors" (PDF). Bell Labs. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Faculty Staff: Professor Christian Kloc". mse.ntu.edu.sg. Singapore: School of Materials Science and Engineering, Nanyang Technological University. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2014. נבדק ב-7 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Norman, Michael R. (ביולי 2009). "Cargo-cult science redux". Nature Physics. 5 (7): 451–452. Bibcode:2009NatPh...5..451N. doi:10.1038/nphys1316. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Reich, Eugenie Samuel (1 במאי 2009). "The rise and fall of a physics fraudster". Physics World. 22: 24. Bibcode:2009PhyW...22e..24R. doi:10.1088/2058-7058/22/05/37 – via physicsworld.com. {{cite journal}}: (עזרה) Abridged from Reich, E. S. (2009). Plastic Fantastic: How the Biggest Fraud in Physics Shook the Scientific World. Macmillan. ISBN 978-0-230-22467-4.
  11. ^ "Universität Konstanz entzieht Jan Hendrik Schön den Doktortitel" (Press release) (בגרמנית). University of Konstanz.
  12. ^ van Bebber, Frank (2009-10-28). "Uni Konstanz bleibt bei Aberkennung des Doktortitels". Der Spiegel (בגרמנית).
  13. ^ "Einseitig gewichtet: Die Universität Konstanz geht in Sachen Schön in Berufung" [Biased: The University of Konstanz is Appealing the Issues of Schön] (Press release). University of Konstanz. 30 בנובמבר 2010. {{cite press release}}: (עזרה)
  14. ^ Eberhardt, Johanna (14 בספטמבר 2011). "Umstrittener Physiker ist Doktortitel los" [Controversial Physicist Loses Doctorate]. Stuttgarter Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-7 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Entziehung des redlich erworbenen Doktorgrades bei späterer Unwürdigkeit wegen Manipulation und Fälschung von Forschungsergebnissen rechtmäßig" [Withdrawal of the earned doctorate degree in case of later unworthiness due to manipulation and falsification of research results]. Bundesverwaltungsgericht (בגרמנית). 31 ביולי 2013. נבדק ב-3 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Abbott, Alison (1 באוקטובר 2014). "Schön loses last appeal against PhD revocation". Newsblog at Nature. נבדק ב-7 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "DFG Imposes Sanctions Against Jan Hendrik Schön" (PDF) (Press release). Deutsche Forschungsgemeinschaft.
  18. ^ Z. Bao, B. Batlogg, S. Berg, A. Dodabalapur, R. C. Haddon, H. Hwang, C. Kloc, H. Meng and J. H. Schön (2002). "Retraction". Science. 298 (5595): 961b. doi:10.1126/science.298.5595.961b. PMID 12416506.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  19. ^ Schön, J. H.; Kloc, Ch.; Batlogg, B. (15 בדצמבר 2002). "Errata". Physical Review B. 66 (24): 249903. Bibcode:2002PhRvB..66x9903S. doi:10.1103/PhysRevB.66.249903. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Schön, Jan Hendrik; Kloc, Christian; Batlogg, Bertram (31 בדצמבר 2002). "Errata". Physical Review Letters. 89 (28): 289902. Bibcode:2002PhRvL..89B9902S. doi:10.1103/PhysRevLett.89.289902. PMID 12557900. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 J. H. Schön; Z. Bao (2003). "Retraction: "Nanoscale organic transistors based on self-assembled monolayers" [Appl. Phys. Lett. 80, 847 (2002)]". Applied Physics Letters. 82 (8): 1313. Bibcode:2003ApPhL..82Q1313S. doi:10.1063/1.1553995.
  22. ^ 1 2 Jan Hendrik Schön; Christian Kloc (2003). "Retraction: "Fast organic electronic circuits based on ambipolar pentacene field-effect transistors" [Appl. Phys. Lett. 79, 4043 (2001)]". Applied Physics Letters. 82 (8): 1313. Bibcode:2003ApPhL..82R1313S. doi:10.1063/1.1556138.
  23. ^ 1 2 Jan Hendrik Schön (2003). "Retraction: "Plastic Josephson junctions" [Appl. Phys. Lett. 79, 2208 (2001)]". Applied Physics Letters. 82 (8): 1313. Bibcode:2003ApPhL..82S1313S. doi:10.1063/1.1556139.
  24. ^ 1 2 J. H. Schön; Ch. Kloc; B. Batlogg (2003). "Retraction: "Perylene: A promising organic field-effect transistor material" [Appl. Phys. Lett. 77, 3776 (2000)]". Applied Physics Letters. 82 (8): 1313. Bibcode:2003ApPhL..82T1313S. doi:10.1063/1.1556140.
  25. ^ Schön, J. H.; Dorget, M.; Beuran, F. C.; Zu, X. Z.; Arushanov, E.; Cavellin, C. Deville; Laguës, M. (2003). "Letters to Nature". Nature. 422 (6927): 92. doi:10.1038/nature01462. PMID 12621438.
  26. ^ 1 2 Z. Bao; B. Batlogg; G. Hadziioannou; C. Kloc; H. Meng; J. Wildeman (2003). "Retraction Adv. Mater. 6/2003". Advanced Materials. 15 (6): 478. doi:10.1002/adma.200390130.
  27. ^ Donald Kennedy (2003). "Editorial Retraction". Science. 300 (5620): 737c–737. doi:10.1126/science.300.5620.737c. PMID 12730577.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_שן&oldid=38154363"