מעבדות נוקיה בל

מעבדות נוקיה בל
Bell Labs

מידע כללי
סוג	חברה פרטית, מכון מחקר, הוצאה לאור
על שם	אלכסנדר גרהם בל
כתובת	Mountain Avenue 600
מדינה	ארצות הברית
בעלים	נוקיה
מייסדים	אלכסנדר גרהם בל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1925
תאריך פתיחה רשמי	1925
קואורדינטות	40°41′00″N 74°24′01″W
www.nokia.com/bell-labs/

מעבדות נוקיה בל הנמצאות בארצות הברית, תחת מושב החברה שבניו ג'רזי, היו שנים רבות ממרכזי המחקר והפיתוח הבולטים בעולם. כיום בבעלות החברה הפינית נוקיה.

היסטוריה ופעילות

מעבדות בל הוקמו כזרוע המחקר והפיתוח של חברת הטלפון בל בארצות הברית שנוסדה במאה ה-19 בידי ממציא הטלפון אלכסנדר גרהם בל. בשנת 1925 הן הופרדו לחברה עצמאית בשם Bell Telephone Laboratories Inc, בבעלות משותפת של AT&T – תאגיד האם של חברת הטלפונים "בל" וחברת הבת שלה "וסטרן אלקטריק" שעסקה בייצור ואספקה של ציוד תקשורת עבור חברת האם שלה. בשנת 1941 המעבדות עברו מניו יורק למורי היל, ניו ג'רזי.

הפעילות של מעבדות בל מתמקדת בשלושה תחומים: מחקר, פיתוח, הנדסת מערכות. תחומי המחקר במעבדות כוללים מתמטיקה, פיזיקה, תורת החומרים, מדעי ההתנהגות ומדעי המחשב. הנדסת מערכות התמקדה במערכות המורכבות הנדרשות להקמתה ותפעולה של רשת טלפוניה. פעילות הפיתוח, שהיא הגדולה מבין שלוש הפעילויות של המעבדות, מרכזת את הפיתוח, בתחומי החומרה והתוכנה הנחוץ להקמתן של מערכות התקשורת של חברת "בל". המעבדות רשמו במשך 80 שנה כ-25,000 פטנטים, כשלושה פטנטים ביום.

עם ההמצאות והתגליות הבולטות של מעבדות בל נמנים:

• הטרנזיסטור, שהוצג לראשונה ב-23 בדצמבר 1947 וזיכה את ממציאיו בפרס נובל לפיזיקה.
• CCD - חיישן אלקטרואופטי שהשימוש הנפוץ בו הוא במצלמות דיגיטליות.
• תורת האינפורמציה החלה בעקבות מאמר שפרסם קלוד שאנון בשנת 1948, בכתב העת של המעבדות Bell System Technical Journal.
• מערכת ההפעלה UNIX ושפות התכנות C,++C, B ו-S.
• קרינת הרקע הקוסמית התגלתה בשנת 1965 על ידי ארנו פנזיאס ורוברט וילסון.
• שיטת ניהול שיחות נכנסות במרכזי שרות פותחה על ידי ארנה שניידר הובר
• הצגת אבטיפוס ראשון למערכת טלפון סלולרי בשנת 1979.
• התפתחויות שונות בתאוריה של מדעי המחשב ובפרט אלגוריתם שור, אלגוריתם קוונטי לפירוק לגורמים של מספרים.
• תקשורת מבוססת סיב אופטי

במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה חברת הטלפונים האמריקאית "בל" תחת פיקוח צמוד של ה־FTC (הרשות להגבלים עסקיים האמריקאית) שהגבילה את פעולות החברה כמונופול. אחת המגבלות שהוטלו עליה הייתה הגבלה על מכירת מוצרים שאינם קשורים ישירות לטלפוניה. כתוצאה מכך במשך תקופה זו הפיתוחים של מעבדות בל, כגון מערכת ההפעלה יוניקס ושפת התכנות C, לא שווקו כמוצר של חברת "בל".

בשנת 1984 פוצלה חברת בל לשמונה חברות שונות, ומעבדות בל עברו לבעלותה של חברת AT&T. בעקבות הסכם הפיצול, הוסרו המגבלות השונות על מכירת המוצרים שפותחו במעבדות בל. בשנת 1988 הוקמה יחידה לשחזור, שיכפול וגיבוי בנתונים שבהמשך התפתחה לחברה עצמאית "Commvault". בשנת 1996 חברת AT&T פיצלה את מעבדות בל ביחד עם החטיבה שעסקה בייצור ציוד לחברת בת בשם לוסנט. בתחילת המאה ה-21 המשיכו המעבדות בפיתוחים פורצי דרך, כולל: מוליך על העשוי מפלסטיק, מנוע מבוסס DNA ולייזרים אורגניים.

מאז 2015 אלקטל-לוסנט עברה לבעלות נוקיה, ומעבדות בל משמשות כזרוע המחקר שלה ומפעילה מספר מרכזי מחקר ברחבי העולם.

בישראל

בשנת 2014 הוקמה בישראל שלוחה של מעבדות בל, היא נסגרה בשנת 2021^{[דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעבדות נוקיה בל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מעבדות נוקיה בל (באנגלית)
• topic/Bell-Telephone-Laboratories מעבדות נוקיה בל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• מעבדות נוקיה בל, ברשת החברתית פייסבוק
• מעבדות נוקיה בל, ברשת החברתית X (טוויטר)
• מעבדות נוקיה בל, ברשת החברתית אינסטגרם
• מעבדות נוקיה בל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יאיר פידל, הלו, זה פלפון? - מעבדות בל מציגות את עולם התקשורת של שנת 2020: מכשיר המשלב טלפון, מחשב וטלוויזיה, שמבין ומדבר עשרות שפות, חדשות, 25 ביוני 1993