פשטות - תנועה לעירום חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פשטות - תנועה לעירום חברתי
לוגו פשטות.jpg
מדינה ישראל
פעילות הפצת העירום החברתי בארץ, ערעור אידיאל היופי ועוד
התאגדות עמותה רשומה
יו"ר קרן-זוהר שם טוב
שנת ההקמה 2014
מייסדים זיגי שחר ואחרים
http://pashtut.org.il/

פשטות - תנועה לעירום חברתי היא עמותה ששמה לה למטרה להפיץ את העירום החברתי, על ידי הפקת אירועי עירום חברתי ויצירת דיון ציבורי ופעילות למען חקיקה מתאימה בנושא. בנוסף שם לו הארגון למטרה לקדם רעיונות וערכים נוספים התואמים את האידאולוגיה שמאחורי העירום החברתי כגון: קבלה עצמית, חירות אישית, שוויון מגדרי, ערעור על אידיאל היופי, מאבק בתרבות האונס ועוד. התנועה שואפת לחברה שתאפשר ותקבל הגדרת חופים, פארקים ומועדונים שבהם הלבוש אינו חובה, ושבה עירום חברתי במקומות מוגדרים או מבודדים לא ייחשב עבירה או סטייה.

הקמת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 ערך צלם העירום ההמוני ספנסר טוניק מיצג של צילום עירום בים המלח, במטרה לעורר מודעות למצבו המתדרדר של האגם. בעקבות אירוע הצילום התארגנה קבוצה של כמה עשרות חברים, ובהם מייסדי התנועה, לקבוצה פרטית וסגורה למחצה שהפיקה מפגשי עירום חברתי קטנים לחברי הקבוצה, ברוח הנטוריזם. לאחר מספר שנות פעילות החליטו מספר פעילים שברצונם ליצור ארגון חדש שיפעל לקידום הנושא כלפי חוץ ולרתום את ניסיונם ואת היכרותם של אלו שנהנים מעירום חברתי על מנת להפיץ את בשורת העירום, כפי שתפשה אותם הקבוצה, לקהל הרחב, ושינוי הלך הרוח השמרני סביב העירום. העקרונות המרכזיים היו קבלה עצמית, קבלת האחר, חירות אישית והפרדה בין העירום למיניות במפגשים. במאי 2014 הוקמה תנועת "פשטות".

ביולי 2014 הפיקה "פשטות" את האירוע הראשון שלה, אירוע הקראת שירה ופרוזה בעירום, שהתקיים בפאב תל אביבי. מאז המשיכה "פשטות" והפיקה אירועים מסוגים שונים שטרם התרחשו במתכונת נודיסטית בישראל, כמו הקרנת סרט קולנוע בעירום,[1] הצגה בעירום, הרצאות לקהל עירום, אירועי בוק סרפינג בעירום, מסיבות בריכה ועוד.

ביולי 2016, לאור התרחבות הפעילות במהלך השנתיים מאז הקמתה, נרשמה "פשטות" כעמותה רשומה.

עקרונות העירום החברתי של התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. העירום החברתי הוא זכות של המעוניינים בכך לשהות בחופשיות בסביבה שתקבל את גופם כפי שהוא, בהערכה ובפתיחות. העירום החברתי מבוסס על שוויון, על כבוד הדדי ועל קבלה אוהדת של הייחודיות והשונות הטבעית של כל אחד ואחת מאיתנו.
  2. הגוף העירום הוא הייצוג החיצוני האמיתי של האדם, ללא מסכות של אופנה, סממני מעמד חברתי או מאפיינים קהילתיים.
  3. באמצעות העירום החברתי לומדים כי היופי האמיתי שלנו אינו בהתאמה לאידיאל היופי הנפוץ כיום, אלא ביכולת של אנשים למצוא יופי בכל אדם. דווקא המגוון האנושי – מבנה גוף, גיל, מגדר, צבע עור, צלקות ועוד – ללא תלות במשיכה מינית, הוא שהופך כל אחת ואחד למרתקים ומסקרנים.
  4. שבירת מחסום הבושה שלנו והאומץ להיחשף כפי שאנחנו מייצרים פתיחות ותחושת קרבה מיוחדות, שלא פעם מובילות לתקשורת טובה ומקרבת הרבה יותר, לצמצום השיפוטיות ולתחושת גיבוש.

מטרות ושאיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השגת חשיפה של רעיון העירום החברתי ותכניו וקידום דיון ציבורי בנושא.
  2. קידום הזכות לחירות אישית בסביבה תומכת, תוך כיבוד גבולות אישיים ולקיחת אחריות אישית להימנעות מפגיעה, מינית או אחרת, באחרים.
  3. קידום של נושאים קשורים, כמו:
  • ערעור של אידיאל היופי, הצגת תחלואיו (למשל, המחיר הנפשי שחלק ניכר באוכלוסייה משלם במאמץ להתאים לו, עד כדי הפרעות אכילה) ושינוי יחס החברה לכל מי שחורגים מהמראה שנחשב אידיאלי, בעיקר שמנים ושמנות.
  • ערעור של התפיסה המקובלת, שלפיה קיים לכאורה קשר הדוק בין עירום למיניות ובין גוף עירום לאובייקט מיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינה טוקר, לראות את הסרט "נורמנדי בעירום" - בעירום, באתר ynet, 12 באוקטובר 2018