בוק סרפינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו בוק סרפינג

בוק סרפינגאנגלית: BookSurfing) הוא מיזם חברתי-תרבותי בינלאומי, המפגיש בין אנשים המקריאים טקסטים ומשוחחים עליהם[1].

בכל מפגש משתתפים עד עשרה אנשים. מרבית המפגשים מתרחשים בבתים פרטיים, וחלקם בבתי קפה, בחנויות ספרים, בספריות, במוסדות דיור מוגן, בבתי מלון ועוד.

הרעיון צמח בישראל ביוני 2013, ומאז התפשט למדינות נוספות ובהן: קנדה, אוסטרליה, ארצות הברית, מקסיקו, אנגליה, אלבניה ועוד.

נכון ל-2018, התקיימו אלפי מפגשים ("סרפים") בהנחיית מאות מנחים ובהשתתפות אלפי אנשים, במאות מיקומים ובעשרות ערים בישראל ובחו"ל[2].

בכל מקום, אותם חוקים בסיסיים נשמרים: כל מפגש בוק סרפינג כולל מנחה, כ-7–8 משתתפים בממוצע, מתוכם לפחות אחד שעדיין לא היה בבוק סרפינג, ולפחות אדם אחד (ועל פי רוב יותר מאדם אחד) שאינו מוכר לשאר המשתתפים. כל משתתף מקריא טקסט. הטקסטים יכולים להיות מכל סוג, ללא מגבלה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לשם "בוק סרפינג" הוא שילוב של מועדוני הקריאה השמרניים משם נלקחה הצורה - מפגשים אינטימיים מבוססי ספרים (על משקל Book Club‏(אנ')), יחד עם CouchSurfing, משם נלקח המפגש האקראי עם זרים.

החזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגשי בוק סרפינג נועדו לקרב בין אנשים – באמצעות טקסטים, בלי לגבות כסף מהמשתתפים, ובאווירה ידידותית וקשובה. אנשים, בעלי נקודות מבט שונות על החיים, מביאים איתם טקסטים שקרובים לליבם, ופותחים צוהר לעולם שממנו באו. דרך החוויה הזאת, ניתן לשלב בטבעיות גם קבוצות מיעוט בחברה וקבוצות מוחלשות בחברה. אין מאחורי המפגשים כל אג'נדה פוליטית או דתית.

כמיזם דינמי, מאפשרים מפגשי הבוק סרפינג תגובה תרבותית וציבורית מהירה לאירועים, מיד עם התרחשותם. לדוגמה, עם פטירתו של עמוס עוז, הוצעו מפגשי סרפינג בנושא "עמוס עוז" בכל רחבי ישראל[3], ואף בחו"ל[4].

התפתחות המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולאז' מפגשי בוק סרפינג
הזמנה לסרף חינמי בספריית גני תקווה

רעיון ה"בוק סרפינג" נהגה על ידי רז ספקטור, שנתן למיזם את שמו וכתב את חוקי הפורמט. ב-6 ביוני 2013 נערך מפגש הבוק סרפינג הראשון בתל אביב. במהלך השנה הראשונה נערכו כ-150 מפגשים, תחילה בתל אביב ובירושלים, ולאחר מכן באזור השרון, בגליל העליון, חיפה[5] והקריות וערים נוספות בישראל.

נכון ל-2018 מתקיימים בגוש דן והשרון כ־15 - 20 מעגלי סרף מדי חודש, ובשאר ישראל כ־20 - 25 מעגלי סרף נוספים. בקבוצות האזוריות השונות בישראל כ-12,000 חברים.

תחילה נערכו המפגשים במרחבים ציבוריים, כגון בתי קפה וחנויות ספרים, ובהדרגה עברו לבתים פרטיים של המשתתפים. כמו כן, נערכים מפגשים גם בספריות עירוניות, מועדוני נוער, תיכונים, מוסדות דיור מוגן ועוד. בזמן קיומו, הצליח בוק סרפינג להגיע לאוכלוסיות מגוונות ולהפגיש ביניהן. לדוגמה, התקיימו מפגשים בין רואים, עיוורים וכבדי ראייה במרכז מרש"ל, המציע חוגים לעיוורים בתל אביב, וכן מפגשים במועדונית של עמותת אנוש בירושלים ובתל אביב, במרכזי הצעירים של עמותת הלל וכו'.

סרפים התקיימו בחנויות של "סיפור חוזר"[6] ברחבי הארץ. כמו כן, בהשראת בוק סרפינג, פיתח בית המדרש לציונות (מבית המכון לאסטרטגיה ציונית) אירועים חודשיים בשם "קריאה בתורות", כאשר שם הנושא קבוע מראש: ציונות.

עם הזמן, התרחבה פעילות בוק סרפינג למוסדות מארחים שונים. לדוגמה, מפגשי בוק סרפינג הפכו נוהג קבוע בכמה מסניפי הרשת "מגדלי הים התיכון" ובבתי אבות נוספים. רשת המלונות ישרוטל פרסמה ב-2018 סרפים כפעילות מומלצת לאורחי מלון[7], וכמה מספריות ישראל (למשל מדיטק חולון או ספריית גני תקווה) מארחים סרפים כפעילות קהילתית לבאי הספרייה. בפברואר 2019 מתוכנן להתקיים במרכז לטכנולוגיה חינוכית אירוע ייחודי של מעגלי סרף, שההשתתפות בהם תוצע לכל עובדי המרכז.

בבוק סרפינג השתתפו גם אנשי תרבות מזרמים שונים, כגון הסופרים ליאת רוטנר, יפה בן-כנען ויואב בלום, והמשוררות גילית חומסקי, ענבל אשל כהנסקי, יהודית דריגס ודפנה ערוד. אישי תרבות בולטים נוספים שהשתתפו בבוק סרפינג: בני ברבש, ענת בירן פרוסט, שפרה הורן, דן אריאלי, בועז כהן ועוד.

רוב המפגשים בישראל הם בשפה העברית, אך הדבר נתון לשינוי, ונערכו מפגשים בארץ גם בערבית, אנגלית וצרפתית.

כיום (2018) דף הפייסבוק של בוק סרפינג כולל כ-5,500 איש, וסך כל האנשים בקבוצות האזוריות הוא כ-12,000[8].

החל מינואר 2014 נערכו מפגשי בוק סרפינג גם במקסיקו. באפריל של אותה שנה, נערך המפגש הראשון בסיאטל. מאז נערכו מפגשי בוק סרפינג בכ-30 ערים מחוץ לישראל.

מאז קיץ 2016 קיימת עמותה, עמותת בוק סרפינג, ששמה לה למטרה להביא את בוק סרפינג, כמנהג חברתי חיובי ומקרב, לארצות רבות ולאוכלוסיות מגוונות ככל האפשר[9].

מפגשי יהודים-ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע צוק איתן, שהתרחש בקיץ 2014, הביא עמו אווירה פלגנית בתוך ישראל: אם זה ימין מול שמאל ואם זה התחזקות גילויי גזענות בין יהודים וערבים. כל אלו חיזקו את הצורך בפעילות שיכולה לאחד ולקרב בני אדם כבני אדם.

לאחר שבוק סרפינג הוכיח עצמו כדרך להפגיש בני אדם מתרבויות ורקעים שונים, תוך הכלה של האחר, עלה הרעיון להשתמש במפגשים כדרך להכיר ולקרב בין סוגי האוכלוסיות, אשר בפועל כמעט ואין ביניהן קשר - למרות הקרבה הפיזית.

במהלך חודש אוגוסט 2014 התקיימו מפגשים שהזמינו באופן מיוחד ערבים להשתתף בהם – באבו גוש, חיפה, טירה, באקה אל-גרבייה, מע'אר ועוד, כאשר המטרה הסופית היא שלא יהיה צורך במפגשים "מיוחדים" לשם כך, כיוון שערבים ירגישו בנוח להגיע למפגשים גם ללא הכותרת הזאת.

מהלך המפגשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגשי סרפינג ביום הבוק סרפינג העולמי, 2 ביוני 2018

לכל אזור גאוגרפי יש רכז פעילות או "אדמין" משלו, שאחראי ליצירת איוונטים פייסבוקיים שמזמינים את הציבור להשתתף בסרפים. באיוונטים מצוין לרוב מיקום וזמן המפגש, האם יהיה לו סגנון מיוחד או נושא מרכזי ופרטים כמו נגישות, ענייני חנייה וכו'. בנוסף, יש סרפים שמתארגנים מחוץ לפייסבוק, דרך רשימות תפוצה בוואטסאפ ורשימות תפוצה בדואר האלקטרוני.

המפגש עצמו מתחיל בקריאת טקסט על ידי אחד המשתתפים שהתנדב לכך. לאחר הקריאה, מתנהל דיון שיכול להתפתח לכיוונים שונים אודות הטקסט, ולאחריו המקריא הראשון מעביר את הקריאה לאחד המשתתפים האחרים, לבחירתו, וכך הלאה.

ביום המחרת, נהוג שהמנחה מעלה את סיכום/פרוטוקול הפגישה בקבוצה בפייסבוק. המשתתפים בתגובתם מצרפים את שמות הקטעים שקראו, ורשמים מהמפגש[10].

חוקים וכללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגשים נקבעים מראש, ולכל מפגש המשתתף מביא ומקריא טקסט שהוא משמעותי עבורו ויש לו מה לומר עליו. יש סרפים המוגדרים כבעלי נושא מסוים הידוע מראש למשתתפים. בין הנושאים שהיו: שקט, שואה, חירות, אוכל, תיאטרון, התחלות, אהבה, משפחה, הודו, יפן ועוד. לא לכל ה"סרפים" (מפגש בוק סרפינג מכונה "סרף") יש נושא. בחלקם, המשתתפים מוזמנים כאמור להביא כל טקסט שעולה על דעתם באופן חופשי ואקלקטי[11].

לבוק סרפינג יש כמה כללים מרכזיים שעוזרים לשמור על זהות בין המפגשים השונים ברחבי התבל[12]:

  • לכל מפגש יש מנחה שמנווט את הדיון ושומר על אווירה המכבדת את המשתתפים.
  • לאור הניסיון המצטבר של המנחים, מספר המשתתפים המומלץ במפגש הוא 7–8.
  • כדי להרחיב כמה שיותר את מעגל המשתתפים, בכל מפגש יהיה לפחות משתתף אחד שעדיין לא היה במפגש בוק סרפינג.
  • כדי שלא ייווצרו קבוצות קבועות שיהפכו למועדונים סגורים, בכל מפגש צריך להיות נוכח לפחות אדם אחד שאינו מוכר לשאר המשתתפים.
  • כל אחד מהנוכחים בבוק סרפינג מקריא טקסט כלשהו שבחר, שמשמעותי עבורו.
  • מכיוון שההתמקדות היא בהקראה, הטקסטים לא נמצאים מול העיניים של כל המשתתפים. לכן כדי לשמור על מיקוד, הטקסטים המובאים מוגבלים באורכם לעמוד וחצי של ספר רגיל, כ־450 מילים.
  • הטקסט מובא בשפה אחידה עליה נקבע מראש (בישראל, לרוב, עברית).
  • מלבד מגבלות האורך והשפה, כל טקסט מתאים להקראה. הטקסט יכול להיות פרוזה, שירה, מכתב, קטע מעיתון, פתק על המקרר או כל טקסט אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות בוק סרפינג, באתר המיזם
  2. ^ יומן אירועים, באתר המיזם
  3. ^ מפגשי בוק סרף בנושא "עמוס עוז" בחודש ינואר 2018, באתר המיזם
  4. ^ בוק סרף בנושא "עמוס עוז" בטורונטו
  5. ^ מיכל ירון, בוק סרפינג: מפגשי קריאה מהכרמל כבשו את העולם, באתר חי-פה
  6. ^ סיפור חוזר היא רשת חנויות ספרים משומשים המתופעלת כולה על ידי משתקמים בתחום בריאות הנפש.
  7. ^ קחו את הספר לחופשה ביערות הכרמל, באתר ישרוטל
  8. ^ קהילות בוק סרפינג בארץ ובעולם, באתר המיזם
  9. ^ עמותה מספר 58-062545-7, ברשם העמותות
  10. ^ החוויה, באתר המיזם
  11. ^ אמיר סומר, "בוק סרפינג": המפגש הביתי שישנה את חייכם, http://www.nrg.co.il/, ‏23/11/2014
  12. ^ בוק סרפינג, כללי המפגש, באתר המיזם