פתאום שונה פתאום אחרת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'ני לבל |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | אוטוביוגרפי |
| הוצאה | |
| הוצאה | יד ושם |
| תאריך הוצאה | 1997 |
| מספר עמודים | 248 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001750093 |
פתאום שונה, פתאום אחרת הוא ספר אוטוביוגרפי מאת הסופרת ג'ני לבל, שיצא בשנת 1997 בהוצאת יד ושם, המביא את סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלביה הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה. זהו אחד מששת ספריה של לבל, שחוותה את השואה מאז מלאו לה 13 ועד לשחרור, כשהייתה בת 18, והוא מוקדש לאמה.
ב"סוף דבר" של ספרה, כותבת לבל כי מטרתו "להבהיר לעולם, לדורות הבאים, את גורל הטרגדיה היהודית במאה שקדמה לאלף השלישי". היא מדגישה כי "אין הוא דמיוני; המאורעות המסופרים בו הם אמיתיים, והדבר היחיד ששונה הם כמה שמות שהוזכרו – בעיקר שמות בני המשפחה הקרובים לי ביותר". היא מציינת כי בחרה לעצמה את השם "רחלי", את אמה, אנה, היא מכנה בשם "יהודית", אביה, ליאון, נקרא בספר "לוני", ואחיה, אלכסנדר־סאשה, נקרא "מישקו".[1] שם משפחתם בספר הוא "לוי".
לבל הקדישה את הספר לאמה, לילנה גלבשקי, ולבני עמה שנספו בשואה.[2]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחלי לוי חיה בבלגרד שביוגוסלביה עם משפחתה: אחיה, מישקו, אמה, יהודית, ואביה, לוני. הסיפור מתחיל ביום הולדתה ה-13 של רחלי, בקיץ האחרון המאושר של חייה, כשהיא נוסעת עם משפחתה לביתם השני בכפר, במקום העבודה של אביה.
לאחר חופשה זו נתקלת רחלי לראשונה במונח נומרוס קלאוזוס, הגבלת מספר התלמידים היהודים במוסדות השכלה. היא ואחיה אינם נפגעים מן המכסה החדשה, הודות לעברו המפואר של אביה. גם בבית הספר משתנים דברים. תלמידה בוגרת, קומוניסטית, מתקרבת אל רחלי ומושכת אותה אל תנועת הנוער הקומוניסטי. תשומת הלב מחמיאה לרחלי, שאיננה מבינה לאשורן את ההתרחשויות הפוליטיות.
אביה של רחלי מגויס לצבא ובהמשך נופל בשבי. אמה מנהלת יומן כדי לשמר את הקורות אותם למענו, כשישוב, וכדי להימנע מחשיפת מכתביה לעיני הצנזור. אחיה של רחלי מצטרף לשומר הצעיר ומאמץ רעיונות ציוניים במוצהר. הוא מבקש לעלות ארצה, אך אמו עוצרת בעדו - צעד שעליו תתחרט מאוחר יותר.
ב-6 באפריל 1941 מתחילות ההפצצות על יוגוסלביה והמשפחה מנסה להימלט מבלגרד אל ביתם שבכפר, אך בהתקרבם לשם הם מבינים שגם הכפר הופצץ ואין להם מה לחפש שם. לפיכך הם חוזרים לבירה ונאבקים שם בקשיי המלחמה ובאימי הכיבוש הנאצי. האם והאח מגויסים לעבודות כפייה, הבית מתמלא קרובי משפחה ופליטים אחרים, ורחלי עסוקה בניסיונות למצוא די מזון לכולם, בשעות ובחנויות המעטות שבהן מותר ליהודים לקנות.
דמויות שונות מתגלות באור שונה מן הצפוי: יהודים בוגדניים ומלשינים, גרמנים השומרים אמונים לידידים יהודים, סוכנים כפולים המעמידים פני פליטים שנמלטו מן הגרמנים ומוסרים את מי שנותן בהם אמון לאדוניהם האמיתיים, ועוד. גם רוב חברותיה של רחלי מפנות לה עורף כשהיא מופיעה עם הטלאי הצהוב.
כניסת ברית המועצות למלחמה לאחר פלישת הגרמנים מפיחה תקווה חדשה ביהודי יוגוסלביה, אך בינתיים חייהם נעשים קשים יותר ויותר. רחלי ואמה מחפשות דרך להבריח את אחיה, לפני שייפול בידי הנאצים. חברתה הקומוניסטית הצטרפה לפרטיזנים, אך היא דוחה את בקשת העזרה של רחלי. לבסוף מצליחה האם לגייס די כסף במכירת חפצים יקרים ללבה והבן ניצל, אך אז מגיע צו גירוש לרחלי ולאמה. רחלי מסרבת לקבל את הדין, אורזת כמה חפצים ומסתלקת יום לפני המועד, ללא הטלאי הצהוב, כדי לנסות את מזלה לבדה.
היא מגיעה לעיר הולדתה ומוצאת מקלט אצל ידידת משפחה, ילנה, אותה היא מציגה כדודתה. זו דורשת ממנה לשנות את שמה וזהותה, ולבסוף גם גוזזת את צמותיה כדי לשנות ככל האפשר את חזותה, לאחר שנער שהכירה בילדותה (והתגייס בינתיים לנוער הנאצי) מזהה אותה אך נמנע מלהסגירה. היא מסייעת בעבודת המחתרת, ובמשך זמן מה מצליחה בתוכניותיה, אך אז מסגיר אותן פרטיזן בוגד. רחלי מגורשת, מנסה להימלט ונתפסת, נשלחת לעבודת כפייה, מושלכת לכלא של הגסטפו וניצלת ממוות פעם אחר פעם, לעיתים במקרה ולעיתים מתוך שיקול דעת נכון. בסופו של דבר מגיע הצבא האדום ומשחרר את אסירי הנאצים. אך הסכנות עדיין לא תמו, משום שגם המשחררים הסובייטים אינם מתייחסים למשוחררים בכבוד ובהתחשבות, כפי שרחלי מצפה מהם.
כחודש אחרי השחרור מגיעה רחלי עם חברתה, דנה, ליוגוסלביה ולבלגרד, המשוחררת זה שבעה חודשים, שם היא נתקלת בפער בין אלה שהספיקו לחזור לשגרת החיים ובינן (ולאחרים כמותן), שחזרו זה עתה מן הגיהנום, לבושות בלואי סחבות, מלוכלכות ומכונמות. רחלי יודעת שאמה ובני משפחה אחרים כבר אינם בחיים, אך היא פוגשת ידידים שחשבה כי גם הם נספו. היא מנסה להחזיר לידיה את ביתה, שהועבר לרשות גרמנים, ונתקלת בעוינות, אדישות ודחייה. רק חברה נאמנה אחת נותרה לה, דולי. חברתה מאושרת לראותה חיה ומסייעת לה כמיטב יכולתה, ובהמשך היא מקבלת דרישת שלום מאחיה, ששרד והצטרף לפרטיזנים, ונוסעת לסלובניה להיפגש עמו. גם אביה של רחלי חוזר מן השבי, אך אינו זוכה לפגוש את אשתו שנספתה, או לקבל את יומנה שנעלם בהפצצות (כך לפי דברי השכנה שקיבלה אותו לשמירה).
עם סיום הספר, רחלי בת 18 ומנסה לחדש את חייה הקודמים, בלימודים ובבניית קריירה. ניסיונות קשים נוספים צפויים לה בחייה, אך מקומם של אלה אינו בספר זה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכל סטרנין, "נצטרך להבדיל בין ידיד אמיתי לבין ידיד על תנאי" – יחסים בין יהודים ללא יהודים ביוגוסלביה תחת הכיבוש הנאצי בראי ספרה של ג'ני לבל 'פתאום שונה, פתאום אחרת', זיקה, קיץ תשע"ה, באתר יד ושם.
- פתאום שונה פתאום אחרת, באתר OCLC (באנגלית)