פתיחתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתיחתאעברית "פתיחה") היא צורה ספרותית המשמשת בקרוב לאלפיים מדרשים מספרות ההגדה.

בראש הפרשיה הדרשן פותח בפסוק מן הכתובים (לעיתים מן הנביאים) ואז קושר אותו באמצעות דרשה לפסוק הראשון (לעיתים השני) של פרשת השבוע על פי מנהג ארץ ישראל אשר היו קוראים בתורה במחזור של שלוש וחצי שנים. אורכה של הפתיחתא בדרך כלל קצר ונושאה אינו עוסק בפרשה עצמה אלא דן בנושאים כללים.

על תפקידה של הפתיחתא נחלקו החוקרים. יש שטענו שנועדה לבוא כהקדמה לדרשה בציבור לפני קריאת התורה בבית הכנסת, ויש שטענו שמקומה בבתי המדרש.

במדרש תנחומא נמצא גם סוג מיוחד של פתיחתא שבו הדרשן פותח בשאלה הלכתית ("ילמדנו רבינו") ואז עונה עליה תוך כדי דרשה ומעבר לפסוק הפותח בפרשה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]