שאלה רטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך גדוש בקביעות פילוסופיות ללא מקור ועל תקן מחקר מקורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שאלה רטוריתיוונית: ῥήτωρ = תורת הנאום; בעברית: שאלת ניצוּחַ[1]) היא שאלה שאין מטרתה לקבל תשובה ממשית, אלא לעורר ולהבחין בבעיה או ברעיון. השומע את הרעיון בצורה של שאלה עונה לעצמו וכך הרעיון מובן טוב יותר ומועבר טוב יותר כיוון שהוא משתף באופן פעיל את השומע. השומע אינו פסיבי ורק שומע את הרעיון, אלא מנסה להשיב לעצמו.

השימוש בשאלה רטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באמירה: השואל שאלה רטורית מביע שאלה בגוון הקול שלו, אולם אינו מצפה לקבל תשובה מאחר שהתשובה ברורה לו.
  • בכתיבה: בכתיבה מסומנת השאלה הרטורית בסימן תמיהה ולא בסימן שאלה, כך לדוגמה יש לכתוב: "נראה לך?!" ולא "נראה לך?".
  • בשירה: המשורר משתמש בשאלה רטורית כאמצעי אומנותי לייפות את השיר ומטרתו לעורר עניין בקרב הקוראים.
  • בסיפורי עם: המספר העממי משתמש בשאלות רטוריות כדי להביא לשינוי הטון, להגביר את המתח בהשהיה, ולשמש כרמז לבאות ("ומה, אתם חושבים, הוא עשה?!").
  • בנאום/דיון דמגוגי: שאלה רטורית יכולה לשמש דמגוגיה. בשאלה רטורית שהתשובה עליה איננה יכולה להיות חיובית, אבל מעמידה את המתנגד באור שלילי, כמו "אני לוזר?!" או "מי בעד חיסול הטרור?!" כאילו יש מישהו שאינו בעד חיסול הטרור.
  • במקרא: השימוש בשאלות ריטוריות במקרא הוא שכיח והוא נועד למטרות שונות. למשל: השאלה "הלנצח תאכל חרב?! "(שמואל ב' פרק ב, פסוק כו) הביאה לחשיבה נוספת והעלאת הנושא למודעות והיוותה גורם להפסקת מלחמת האחים בין אבנר ואנשיו לאנשי דוד, בהנהגת יואב בן צרויה. דוגמה נוספת היא קבוצת השאלות הריטוריות בהן משתמש הנביא עמוס "הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו"? "הישאג אריה ביער וטרף אין לו"? (עמוס פרק ג', פסוקים ג-ו) כדי להבהיר לעם ישראל שלכל דבר יש סיבה וסיבת הסבות היא האלהים. שאלות ריטוריות נוספות במקרא הן "איכה"?..."מה זאת עשית"? (בראשית, פרק ג', פסוק י',יג) וכן "אי הבל אחיך" ?(בראשית, פרק ד, פסוק ט).[דרוש מקור: יש להביא מקורות לפרשנות המקרא]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.