צה"מ ספירפיש
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | הצוללות מסדרת S |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
קאמל לירד  |
| הוזמנה | 18 בפברואר 1935 |
| הושקה | 23 במאי 1935 |
| תקופת הפעילות | 11 בדצמבר 1936 – 1 באוגוסט 1940 (3 שנים ו־33 שבועות) |
| אחריתה | הוטבעה על ידי הצוללת הגרמנית U-34 |
| מיקום |
57°50′00″N 11°00′00″E / 57.83333333°N 11°E |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה (המערכה בנורווגיה) |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 780 טון (על פני המים), 980 טון (בצלילה) |
| אורך | 63.6 מטר |
| רוחב | 7.3 מטר |
| שוקע | 3.6 מטר |
| מהירות | 10 קשר בצלילה, 13.75 קשר על פני הים |
| גודל הצוות | 40 קצינים ומלחים |
| הנעה | מנועי חשמל 2 בהספק 775 כ"ס (מעל פני הים) ו-650 כ"ס (מתחת לפני הים) |
| צורת הנעה | מדחף |
| חימוש | שישה צינורות טורפדו 21 אינץ' עם 12 טורפדו 21 אינץ', תותח 3 אינץ' (76 מ"מ) |
  | |
צה"מ ספירפיש הייתה צוללת מחלקה שנייה מסדרת S שנבנתה במהלך שנות ה-30 עבור הצי המלכותי. היא הושלמה בשנת 1936, והשתתפה במלחמת העולם השנייה. הצוללת הייתה אחת מ-12 הצוללות שנקראו בשיר "Twelve Little S-Boats". עד כה היא הייתה הספינה היחידה של הצי המלכותי שנקראה ספירפיש.
תכנון ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלקה השנייה של צוללות מסדרת S תוכננה כגרסאות משופרות ומוגדלות מעט של הצוללות המוקדמות יותר של הסדרה ונועדו לפעול בים הצפוני והבלטי. אורך הצוללות היה 208 רגל 8 אינץ' (63.6 מטרים) בסך הכל, רוחב של 24 רגל (7.3 מטרים) ושוקע ממוצע של 11 רגל 10 אינץ' (3.6 מטרים). הדחק הצוללת היה 768 טונות ארוכות (780 טונות) על פני השטח ו-960 טונות ארוכות (980 טונות) בצלילה. לצוללות מסדרה S היו צוות של 40 קצינים ומלחים. היה להם עומק צלילה של 300 רגל (91.4 מטרים).
להפלגה על פני המים, הצוללות הונעו על ידי שני מנועי דיזל 775 כוחות סוס (578 קילוואט), כאשר כל אחד מניע ציר מדחף אחד. בעת הצלילה כל מדחף הונע על ידי מנוע חשמלי 650 כוחות סוס (485 קילוואט). הם יכלו להגיע ל-13.75 קשרים (25.47 קמ"ש) על פני השטח ו-10 קשרים (19 קמ"ש) מתחת למים. על פני השטח, לצוללות המחלקה השנייה היה טווח של 6,000 מיילים ימיים (11,000 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש) ואילו בצלילה היה להן טווח של 64 מיילים ימיים (119 ק"מ) במהירות של 2 קשרים (3.7 קמ"ש).
הצוללות מסדרה S היו חמושות בשישה צינורות טורפדו בקוטר 21 אינץ' (533 מ"מ) בחרטום. הם נשאו שש טורפדות לטעינה מחדש בסך הכל תריסר טורפדות. הם גם היו חמושים בתותח סיפון 3 אינץ' (76 מ"מ).
בנייה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצוללת הוזמנה ב-18 בפברואר 1935, הונחה ב-23 במאי 1935 במספנת קאמל לירד בבירקנהד והושקה ב-21 באפריל 1936. הצוללת הושלמה ב-11 בדצמבר 1936.
הקריירה שלה בתקופת המלחמה החלה בצורה לא טובה, כאשר ב-24 בספטמבר 1939, היא נפגעה קשות מספינות מלחמה גרמניות ליד הורנס ריף. היא הצליחה להימלט למרות שלא הצליחה לצלול. משימת חילוץ בוצעה על ידי כוח האמבר הבריטי וצי הבית, כולל נושאת המטוסים אה"מ ארק רויאל, ואוניית המערכה אה"מ נלסון, שביצעו את תפקיד הליווי בזמן שנעשו ניסיונות חיפוש והצלה. הצי הותקף על ידי מפציצי יונקרס Ju 88 של ה-Campfgeschwader 30 של הלופטוואפה, ופצצה גרמה נזק קל לסיירת המערכה אה"מ הוד. ספירפיש הוכנסה בבטחה לרוזית' ב-26 בספטמבר, והתיקונים הושלמו בתחילת מרץ 1940.
פעולה בולטת נוספת התרחשה ב-11 באפריל 1940, בזמן שסיירה בקטגט, בפיקודו של לוטננט קומנדר ג'ון היי פורבס, היא טרפדה ופגעה בסיירת הכבדה הגרמנית ליצו, והוציאה אותה מכלל פעולה במשך יותר משנה. באותה עת דווח שהיא הטביעה את אוניית האחות, אדמירל שר. מאוחר יותר באותה שנה, ב-20 במאי, היא הטביעה שתי ספינות דיג דניות S.130 ו-S.175 עם ירי בים הצפוני.[1]
ספירפיש הפליגה מרוזית' ב-31 ביולי 1940, עדיין בפיקודו של "ג'וק" פורבס, כדי לפטרל מול החוף הנורווגי. ב-1 באוגוסט היא נצפתה על פני השטח על ידי הצוללת הגרמנית U-34 בפיקודו של וילהלם רולמן שתקפה והטביעה אותה, כ-180 מיל (290 קילומטרים) מערב-דרום-מערב לסטוונגר. היה רק ניצול אחד, איש הים הכשיר ויליאם פסטר, שנלקח על U-34 כשבוי מלחמה.