צלופח חשמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצלופח חשמלי
Electric eel Electrophorus electricus.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
תת־מערכה: בעלי גולגולת
קבוצה: בעלי חוליות
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: Gymnotiformes
משפחה: Gymnotidae
סוג: Electrophorus
מין: צלופח חשמלי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Electrophorus electricus
‏(ליניאוס, 1766)

צלופח חשמלי (שם מדעי: Electrophorus electricus) הוא דג חשמל המסוגל לייצר הספק חשמלי המגיע לעוצמה של עד 600 ואט למשך כשתי מילישניות, בו הוא משתמש הן להגנה והן לציד. הוא טורף-על באזורי המחיה שלו בדרום אמריקה. למרות שמו הוא איננו צלופח אלא בן לסדרת דגי חשמל טרופיים, Gymnotiformes.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של צלופח חשמלי ממוצע מגיע לשני מטרים, ומשקלו מגיע לכ-20 ק"ג. צבע גבו בגוני חום-אפור ובטנו בצבע כתום או צהוב. זכרים בוגרים הם בעלי גוון כהה יותר על בטנם. לצלופח החשמלי אין קשקשים, פיו בעל צורה מרובעת והוא ממוקם בקצה החוטם שלו. כמו לדגים אחרים, יש לו שלפוחית אוויר שמחולקת לשני חלקים. התא הקדמי מחובר לאוזנו הפנימית וכתוצאה מגביר את יכולת השמיעה שלו. התא האחורי עובר לאורך כל חלל גופו ועוזר לו בציפה. הצלופח צריך לצוף מעל פני המים מדי עשר דקות כדי לקחת אוויר. כ-80% מהחמצן שהוא קולט לגופו מושגים על ידי עלייתו מהמים.

לצלופח החשמלי יש שלושה איברים מיוחדים שתופסים כארבע חמישיות מאורך גופו ובהם הוא נעזר כדי לייצר שדה חשמלי בשתי עוצמת: במתח נמוך או במתח גבוה. כאשר הוא מאתר את הטרף שלו, מוחו שולח אות למערכת העצבים שלו שמגיע לאיברים אלו. אין זה סביר ששדה חשמלי מצלופח זה יהרוג אדם בוגר, שכן הפריקה החשמלית של הזרם הנוצר בגופו נמשכת פחות משתי מילי שניות.

אזורי המחיה של הצלופח החשמלי הם אגנים של נהר האמזונאס ושל נהר האורינוקו, ביצות ונהרות קטנים. הוא ניזון מחסרי חוליות ופרטים בוגרים לעתים ניזונים מדגים ומיונקים קטנים. אצל הצלופח החשמלי, הזכרים קטנים יותר מהנקבות.

P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.