צלמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל 1641

צלמונה הוא אתר מקראי, אחד מתחנות בני ישראל בעת מסעם במדבר לאחר יציאת מצרים עד שנכנסו לארץ ישראל.

בני ישראל הגיעו לצלמונה לאחר שהיו בהור ההר שם מת אהרן, ומצלמונה נסעו לפונון.

נחש הנחושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת תרגום יונתן בן עוזיאל, צלמונה הוא המקום בו קצרה נפש העם בדרך, ובו התלוננו על הלחם והמים שנחסרו מהם כפי המתואר בחומש במדבר[1]מיד לאחר שיצאו מהור ההר: "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".

בתחנה שלאחר מכן ב'פונון' נענשו מחמת כן על ידי הנחשים, ושם נעשה נחש הנחושת.

בפירוש המלבי"ם ביאר על פי חז"ל, שאחר מיתת אהרן בהר ההר, הסתלקו מהם ענני הכבוד שהיו מיישרים לפניהם הדרך, ולכך הדרך לצלמונה נעשתה קשה ומייגעת (צל-מוות), ולכך מיד כאשר עזבו את 'הור ההר' ששם מת אהרן - 'קצרה נפש העם בדרך', והתלוננו.

שם המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש אמרו ששמו של המקום 'צלמונה' הוא על שם שהיה אותו מקום 'צל-מוות'[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ד'.
  2. ^ מדרש שכל טוב, וישלח, לו, מא.
קודמת:
הור ההר
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
פונון