תרגום יונתן בן עוזיאל
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
התרגום כתוב בנוסח ארמית גלילית, ועל כן מעיד על מקום חיבורו – ארץ ישראל. אומנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה;[1][2] חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
התרגום מיוחס, על פי התלמוד, ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן, שקיבלו במסורת מהנביאים חגי, זכריה ומלאכי[3].
בשונה מתרגום אונקלוס, תרגום יונתן מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה (אם כי לא בצורה מורחבת כדוגמת תרגום התורה המיוחס ליונתן), אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.
התרגום לנביאים ראשונים הוא יותר מילולי, ואילו בספרי נביאים אחרונים הוא נושא פן מדרשי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים יבין, תרגומי המקרא, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"ד, עמ' 21-30
- אברהם טל, "תרגומי המקרא לארמית", בתוך: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים, הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018, כרך ראשון, עמ' 423-451
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים וכתובים באתר דעת
- חיים חמיאל, אפיונים בתרגום יונתן לנביאים, המקרא ותרגומיו ד א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים יבין, תרגומי המקרא, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"ד, עמ' 26
- ^ מתיה קם, פיליפ טריה, תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים | לקסיקון לתרבות ישראל, באתר תרבות.il, 3 בספטמבר 2019
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
