פונון (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאגר מים קדום בפונון

פּוּנֹן (גם: פִּינֹן) הייתה עיר מקראית באֱדוֹם, הנזכרת בתנ"ך בתיאור מסע בני ישראל במדבר, בין צלמונה לבין אובות: "וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן, וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת"[1].

כמו כן, נזכרת העיר (בגרסה "פִּינֹן") כאחת הערים שבהן שלטו "אַלּוּפֵי עֵשָׂו" בארץ אדום[2].

בתחילת המאה ה-4 לספירה, העיד אוסביוס באונומסטיקון כי העיר הייתה נושבת בימיו, וכי עוד פעלו בה מכרות הנחושת הידועים שלה[3], כן מזכיר אוסביוס שפונון נמצאת בין פטרה לבין צוער (עיר מקראית),[4] וכך העיד מאוחר יותר גם הירונימוס[5].

העיר מזוהה כיום עם "ח'רבת פינאן" שבשיפולי הרי אדום, כ-35 ק"מ דרומית לים המלח. באתר זה נמצאה כמות גדולה של סייגי נחושת, וכן כורי היתוך וחרסים החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית והערבית. מן הממצא הקראמי הוסק כי הפעילות הנמרצת ביותר במכרות התנהלה במאה העשירית, עת השליטה במקום ע"פ התנ"ך התחלפה לסירוגין בין יהודה לבין האדומים[6]. בחפירה שנערכה בחירבת פידאן שבאזור המכרות נמצאו קמיע וחרפושית עליה חרות הכרטוש של המלך שושנק, המוכר כפרעה שישק מהתנך.[7] ידוע כי חלק ממסע שישק חל גם בנגב וייתכן שהגיע אף לפונון.

הרמב"ן, בפירושו לספר במדבר, כתב: "היו אלה המקומות בדרך ים-סוף סביב ארץ אדום ונתקצר נפש העם בדרך...ושלח להם הנחשים והשרפים...ועשה משה נחש נחושת ולא סרה מהם עד שחנו באובות"[8]. כמו כן, תרגום יונתן לספר במדבר תרגם כך: "ויסעו מצלמונה ויחנו בפונון מקום שגירה ה' בהם נחשים קלון ועלתה צעקתם עד קצה השמים"[9]. בהתאם, היו שכתבו, שמעשה נחש הנחושת ומעשה נחשים נעשה באזור פינון - זאת, באופן התואם לזיהוי הארכאולוגי כיום בדבר מכרות הנחושת במקום[דרוש מקור].


קודמת:
צלמונה
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
אובות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ג.
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"ב.
  3. ^ אונומסטיקון, 168, 8-10.
  4. ^ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ-ים המלח סביב-סביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשט"ז, 1956, עמוד 383
  5. ^ אונומסטיקון, 169, 8-11.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 445-446.
  7. ^ Pharaoh-Branded Amulet Found at Ancient Copper Mine in Jordan, Live Science
  8. ^ רמב"ן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"א.
  9. ^ תרגום יונתן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ב.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.