צפלוספורין

צפלוספורין
	מבנה של צפלוספורין
מזהים
קוד ACT	J01DB, J01DD, J01DC, J01DE

צפלוספורין (באנגלית: cephalosporin) היא קבוצת תרופות אנטיביוטיות בעלות טבעת בטא לקטמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפלוספורין מופרש באופן טבעי על ידי הפטרייה Acremonium chrysogenum (נקראה בעבר Cephalosporium acremonium). בשנת 1945 בודד החוקר האיטלקי ג'יזפה ברוטצו צפלוספורין מהפטרייה אשר נמצאה בביוב בסרדיניה. ברוטצו מצא כי החומר יעיל כנגד החיידק Salmonella typhii הגורם לטיפוס הבטן. רק בשנת 1964 הוחל ביצור התרופה באופן מסחרי לשימוש קליני.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיביוטיקות מקבוצת הצפלוספורינים נקשרות לחלבונים מקבוצת (Penicillin Binding Proteins (PBP'S ומעכבות פולימריזציית מולקולות פפטידוגליקן בדופן התא של חיידקים ועקב כך להרס הדופן והרג החיידק.

סיווג בני משפחת הצפלוספורינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הצפלוספורינים מסווגת לארבעה דורות. דורות הצפלוספורינים מסווגים לפי הסדר הכרונולוגי שבו פותחו. הדורות נבדלים זה מזה בטווח הפעילות האנטי חיידקית. ככלל, ככל שהדור מתקדם טווח הפעילות כנגד חיידקים גראם-שליליים מתרחב, כלומר דור מתקדם יותר יעיל כנגד מגוון גדול יותר של חיידקים גראם-שליליים. לעומת זאת בין דור ראשון לשלישי ישנה הפחתה ברגישות לחיידקי הסוג Staphylococcus. דור חמישי וחדש נמצא במחקר - ועתיד להיות רחב טווח ביותר כולל כיסוי לזן ה-MRSA וחיידקי הסוג Enterococcus.

דור ראשון: הדור הראשון בעל פעילות טובה כנגד חיידקים גראם-חיוביים, אך פעילות פחותה כנגד חיידקים גראם-שליליים. התרופות בקבוצה זו אינן עמידות כנגד החיידקים המייצרים את האנזים בטא לקטמאז. תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את התרופות צפזולין, צפלקסין וצפדרוקסיל.

דור שני: לדור השני פעילות משופרת כנגד חיידקים מסוג גראם-שליליים בהשוואה לתרופות מהדור הראשון. התרופות בקבוצה זו מעט עמידות יותר כנגד החיידקים המייצרים את האנזים בטא לקטמאז מאשר התרופות הנמנות עם הדור הראשון. תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את צפורוקסים, וכן תרופות נוספות כגון צפוניציד, צפוקסיטין וצפמטזול.

דור שלישי: לתרופות הדור השלישי של הצפלוספורינים יש פעילות משופרת עוד יותר כנגד חיידקים גראם-שליליים. עם זאת, תרופות אלו אינן מציגות פעילות טובה כנגד חיידקים גראם-חיוביים. תרופות אלו עוברות את מחסום הדם-מוח BBB- וחודרות למערכת העצבים המרכזית. משום כך הן יעילות כנגד זיהום חיידקי בקרומי המוח (מנינגיטיס - דלקת קרום המוח). תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את התרופות הבאות: צפטריאקסון וצפוטקסים וכן צפטזידים, צפיקסים, צפופרזון ועוד.

דור רביעי: הדור הרביעי של הצפלוספורינים הוא עמיד יותר בפני חלק מאנזימי בטא לקטמאז. לתרופות אלו טווח פעולה נרחב- הן יעילות מאוד כנגד חיידקים גראם-שליליים, ובעלות פעילות טובה יחסית כנגד חיידקים גראם-חיוביים. תחת קבוצה זו ניתן למנות את הצפפים.

דור חמישי: הדור החמישי של הצפלוספורינים פעיל נגד MRSA, והוא כולל את התרופות צפטרולין צפטוביפרול.

צפלוספורינים סידרופוריים: צפלוספורינים אשר מגייסים את מנגנון הכנסת הברזל לתא החיידק לצורך מעבר דרך קרום התא. צפידרוקול משתייכת לקבוצה זו.

צפלוספורינים מדור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח פעילות:

חיידקים גראם-חיוביים:

חיידקי הסוג Streptococcus
חיידקי הסוג Staphylococcus רגישים למתיצילין (MSSA)

קיימת עמידות גדולה כנגד Streptococcus pneumoniae, וחיידקי הסוג Enterococcus.

חיידקים גראם-שליליים:

קיימת עמידות כנגד חלק מהזנים של שלושת החיידקים האחרונים. דור ראשון אינו יעיל כנגד סוגי חיידקים גראם-שליליים כמו Pseudomonas,‏ Enterobacter, ‏Serratia,‏ Citrobacter,‏ Morganella,‏ Salmonella, ו-Shigella. עמידות גבוהה של גראם-שליליים שאינם ממקור מעי כמו Haemophilus influenzae, ‏Moraxella catarrhalis, ו-Neisseria gonorrhoeae.

אל-אווירנים אובליגטוריים :

Bacteroides fragilis

סלילונים :

Treponema pallidum
Borrelia burgdorferi

דוגמאות לנציגי הדור הראשון:

צפלוטין - הצפלוספורין הראשון שיוצר
צפזולין (שם מסחרי בארץ צפזולין. ניתן בהזרקה
צפלקסין (שמות מסחריים בארץ צפורל, צפוויט). ניתן דרך הפה

שימושים קליניים לצפלוספורינים מהדור הראשון:

דלקת בדרכי השתן (טיפול בחירה אפשרי)
זיהומי עור כגון צלוליטיס, אימפטיגו (טיפול בחירה)
זהומים סיסטמים החשודים ממקור Staphylococcus aureus רגיש למתיצילין
דלקת גרון - לא טיפול הבחירה, אך יש מחקרים המראים עדיפות על פניצילין בחיסול חיידקי Streptococcus בלוע

צפלוספורינים מדור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח פעילות:

חיידקים גראם-חיוביים:

חיידקי הסוג Staphylococcus (פחות מנציגי הדור הראשון)
חיידקי הסוג Streptococcus

לא יעילים כנגד חיידקי הסוג Enterococcus.

חיידקים גראם-שליליים:

Escherichia coli
Klebsiella
Proteus

קיימת עמידות כנגד חלק מהזנים של שלושת החיידקים האחרונים אם כי פחות מאשר לדור הראשון. דור שני אינו יעיל כנגד גראם-שליליים כמו חיידקי Enterobacter, ‏Serratia,‏ Citrobacter,‏ Morganella,‏ Salmonella, ו-Shigella. עמידות גבוהה של גראם-שליליים שאינם ממקור מעי כמו Haemophilus influenzae, ‏Moraxella catarrhalis, ו-Neisseria gonorrhoeae.

דוגמאות לנציגי הדור השני:

צפורוקסים (שם מסחרי נפוץ בישראל זינצף), ניתן דרך הוריד שלוש פעמים ביום
צפורוקסים אקסטיל (שם מסחרי נפוץ בישראל זינאט), ניתן בפה פעמיים ביום
צפקלור (שם מסחרי נפוץ בישראל צקלור), ניתן בפה

עמידות לצפלוספורין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות אלו כוללות כאמור טבעת בטא לקטם, אשר עלולה להינזק על ידי האנזים בטא-לקטמאז (הקרוי כאן צפלוספורינאז)- ישנם חיידקים המייצרים אנזים זה והם עמידים בפני תרופות אלו. בנוסף לשני מנגנוני העמידות הקיימים בפניצילין (שינוי באתר הקישור או ייצור בתא לקטמזות), קיימים שני מנגנוני עמידות נוספים המאפיינים משפחה זו- האחד ESBL- בטא לקטמז המסוגל לפרק את כל התרופות מקבוצת הצפלוספורין, והשני- מנגנון עמידות כרומוזומלי הנקרא amp-C אשר מתבטא מספר ימים לאחר הטיפול.

התוויות טיפוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בתרופות ממשפחת הצפלוספורין תלוי בין היתר בדור התרופה כאמור לעיל. בדומה לפניצילין, תרופות אלו משמשות לטיפול נגד חיידקים מסוג גראם חיוביים, אולם גם גראם-שליליים, וכן טיפול במחלת העגבת ובמחלת ליים. בין היתר, התרופות האמורות משמשות כטיפול מניעתי (פרופילקסיס) מלבד טיפול בזיהום הנגרם על ידי החיידק עצמו.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי של הצפלוספורינים דומות לאלו של הפניצילין- תגובת רגישות יתר של המטופל. תופעות לוואי נוספות הן דלקת ורידים (תרומבופלביטיס) כתוצאה מהזלפת התרופה לתוך הווריד, כאבי בטן ושלשולים, אורטיקריה והפרעה בתפקודי הכבד. רק 10% מאלו שרגישים לפניצילין רגישים גם לצפלוספורין.