צפרדע שעירה

צפרדע שעירה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	דו-חיים
סדרה:	חסרי זנב
משפחה:	ארטרולפתיים
סוג:	Trichobatrachus
מין:	צפרדע שעירה
שם מדעי
	Trichobatrachus robustus; ‏בולנז'ר, 1900

צפרדע שעירה^[2] (שם מדעי: Trichobatrachus robustus) היא מין של צפרדע מוזרה ממשפחת הארטרולפתיים ותת-משפחת האסטילוסטרניים, החיה בטבע במרכז אפריקה והיא המין היחיד בסוגה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפרדע מגיעה לאורך של 10 עד 13 ס"מ בזכרים, בעוד הנקבות מגיעות לאורך 8 עד 11 ס"מ. הצפרדע בעלת ראש עבה ועיניים גדולות והחוטם קצר. היא בעלת רגליים עבות עליהם גדל ציפוי על עור הדרמיס, בעל דמיון לשיער של יונקים, אם כי שונה במבנהו. שערות אלה גדלים החל משלב הראשן לאורך הירכיים והרגליים. למרות שלא ברור לחלוטין מה תפקידם ייתכן שהם משמשים כזימים חיצוניים, המגדילים את שטח הפנים של הצפרדע לצורך ספיגת חמצן מומס במים, דבר שימושי שכן הזכר שומר על הביצים במשך תקופה ממושכת מתחת למים.

הצפרדע חיה לרוב על היבשה למעט בעונת הרבייה והראשנים גדלים בין סלעים בנחלים. הראשנים שריריים יחסית וטורפים מגיל צעיר, כשמתפתחות להם שורות שיניים מחודדות. בעודם צעירים הם ניזונים מחסרי חוליות מימיים שונים והמבוגרים ניזונים מחשופיות, רבי-רגליים, עכבישים, חיפושיות וחגבים שהם תופסים בלשונם הדביקה.

לצפרדע ישנם טפרים נשלפות הנשלפות דרך העור, אותם היא יכולה לשלוף להגנה אם היא נתפסת. עם זאת בדיקה של המבנה שלהם מברר שהם אינם טפרים אמיתיים והם עשויות מעצם ולא מקרטין, כך שכנראה הצפרדע שוברת את עצמות הבוהן לשליפתם. בנוסף בכפות הצפרדע ישנו גוש עצמות גרמי עשוי ברקמה, אשר מעוגן לטופר וגם הוא יכול להישבר ולחדור החוצה, מה שגורם לצפרדע להרתיע בכאב טורפים האוחזים בה. חוקרים מעריכים שיש לצפרדע גם רגנרציה לאותם עצמות שנפגעות בדרך התגוננות מוזרה זו שאין לה אח ורע בעולם החי. חוקרים אחרים סוברים שמבנה זה עוזר לצפרדע להיאחז בסלעים כדי לטפס.

תפוצה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפרדע מצויה בטבע במרכז אפריקה שבקמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גינאה המשוונית, גבון, ניגריה ואנגולה, סביב נהרות מהירים בקרבת יערות ובשטחים חקלאיים לחים.

מצב שימור הצפרדע הוא "ללא חשש", אף שהיא יכולה להיפגע מאובדן בתי גידול, זיהום, ציד אנושי למזון ולמטרות נוספות (כששבט הבנטו של אנשי בקוסי (אנ') מאמינים שהצפרדע יכולה לגרום לפוריות של זוגות עקרים) ולעיתים גם לסחר בחיות מחמד ואולי היא נפגעת גם מפטריית הכיטרידיומיקוסיס הטפילה. מספר אוכלוסיות שלה מצטמצמות בטבע, אך היא אינה נחשבת למאוימת באופן כללי.