קאן-קאן (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קאן-קאן
Can-Can
כרזת הסרט קאן-קאן
מבוסס על Can-Can עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי וולטר לאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ק קאמינגס, סול צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מחזמר:
אייב בורו
תסריט:
דורותי קינגסלי, צ'ארלס לדרר
עריכה רוברט סימפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שירלי מקליין
פרנק סינטרה
לואי ז'ורדן
מוריס שבלייה
ג'ולייט פראוז
מוזיקה קול פורטר
צילום ויליאם דניאלס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 9 במרץ 1960
משך הקרנה 131 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 4,995,000‏$
הכנסות 4,200,000‏$
פרסים פרס גראמי לפסקול או הקלטה הטוב יותר של הרכב סרט או טלוויזיה (קול פורטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קאן-קאן (Can-Can) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1960 המבוסס על המחזמר קאן-קאן של אייב בורו עם מוזיקה ומילים של קול פורטר שהועלה ב-1953 בברודוויי ובוסט אנד.

הסרט צולם בטכניקולור ובשיטת Todd-AO. בתפקידים הראשיים - שירלי מקליין, פרנק סינטרה, לואי ז'ורדן ומוריס שבלייה. כן הופיעה בו ג'ולייט פראוז בתור הרקדנית הראשית ובמהלך הצילומים הוכרז על אירוסיה עפ פרנק סינטרה שהתבטלו תוך זמן קצר.

בסרט הושרו גם שירים מוקדמים יותר של פורטר. השיר המפורסם I Love Paris מושר בהתחלה רק כמנגינת רקע.

ניקיטה כרושצ'וב ביקר באתר הצילומים וצפה בריקוד קאן- קאן אותו תיאר כמייצג את התרבות המערבית הקלוקלת והפורנוגרפית.

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר על התלבושות והעיבוד המוזיקלי.

פסקול הסרט זכה בפרס גראמי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע מונמרט בפריז, 1896. ריקוד הקאן-קאן נאסר בגלל היותו בלתי מוסרי. השופט פול בארייה (מוריס שבלייה) וידידו עורך הדין פרנסואה דורניי (פרנק סינטרה) מטיילים ברובע ושרים את השיר "מונמארט". הם בדרכם למועדון הלילה Bal du Paradis בבעלותה של הזמרת סימון (שירלי מקלין), אהובתו של פרנסואה.

במועדון מופיעות רקדניות קאן-קאן בראשן סימון וקלודין (ג'ולייט פראוז) כשלפתע מתפרצים שוטרים ולוקחים את הרקדניות למעצר.

במשפט יושב ראש השופט פול ולידו השופט הצעיר פיליפ פורסטייה (לואי ז'ורדן). הוטרים ששוחדו טוענים שלמעשה לא ראו את הריקוד והרקדניות משוחררות "מחוסר הוכחות".

פיליפ מתאהב בסימון מגיע למועדון עם צלם ורוכש את אמונה של סימון אך בעת ריקוד הקאן-קאן הוא מסמן לצלם ולשוטרים וסימון נעצרה ונכלאת.

פרנסואה נחלץ לעזרתה ומשכנע את פיליפ לשחרר אותה אחרת יפרסם את יחסיו אתה. סימון מבקשת מפרנסואה שיתחתן אתה אבל הוא נגד מוסד הנישואים היא מקבלת את הצעתו של פיליפ המבקש את ידה.

פול מתנגד לנישואים האלה ואומר לפיליפ שזה לא מתאים לאדם המעמדו להתחתן עם רקדנית בארים.

פיליפ מציג את ארוסתו לפני חוג מכריו מחברה הגבוהה בתוך ספינה מפוארת השטה בסן. סימון משתכרת ומופיעה בפני הנוכחים בשיר ובריקוד לא מוסריים ולבסוף נמלטת משם, קופצת לנהר ושוחה לגדת הנהר.

סימון מבקשת הלוואה מפרנסואה כדי להמשיך ולקיים את המועדון. הוא נותן לה תמורת ערבות על המועדון ובשל כך הוא נעצר כ"בעל" המועדון שבו רוקדות קאן-קאן. במשפט אומרת סימון כי "איבדה" את שטר הערבות ופרנסואה משוחרר.

לבסוף נערך נשף קאן קאן שבסופו "נאסרת" סימון ומובאת לכרכרת אסירים שם יושב פרנסואה המבקש את ידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]