קוויטציה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
קָוִיטַצְיָה (בעברית: מִיעוּר, מלשון "מערה") היא תופעה שבה נוצרים חללי אדים קטנים בנוזל, שמופעלים עליו עומסים מחזוריים מהירים של לחץ ותת-לחץ לסירוגין. החללים גדלים וברגע שהם מגיעים לגודל קריטי הם קורסים לתוך עצמם במהירות גבוהה, תוך יצירת קול אופייני. הלחץ השורר בתוך החללים האלה יכול להגיע לכדי 500 אטמ' ומהירות הקריסה לכדי 400 קמ"ש. קריסת החללים יוצרת סילון נוזל מקומי שיכול לפגוע במשטח הקרוב אליו ולגרום לו נזק לאורך זמן. תופעה זו יכולה להתרחש במשאבות צנטריפוגליות, במדחפי כלי שיט כאשר נוצר אזור תת-לחץ במדחף, בגלל מערבולות מקומיות, והלחץ המקומי שנוצר הוא נמוך יותר מלחץ האדים של הנוזל. במצב זה מגיע הנוזל באותו מקום לרתיחה וזו גורמת להיווצרות בועות אדים (כלומר אדי נוזל ולא אוויר כפי שמקובל לחשוב) ולשחרור אנרגיה רבה בקריסתן, דבר שמזיק מאוד לפעילות המשאבה.
קוויטציה יוצרת שחיקה בעייתית בהקשרים הנדסיים. קריסת החללים שמתפוצצים לתוך עצמם ליד פני שטח המתכת גורמים למאמץ מחזורי ומתמשך. התעייפות על פני השטח יוצרת שחיקה הנקראת גם כן מיעור (קוויטציה) בגלל ה"מערות" הקטנות הנוצרות בתוך המתכת.
בתהליך ניקוי אולטראסוני (על קולי), על ידי מערכת של אמבט מתכת, נוזל ומשדרים אולטראסונים, מתאפשר ניקוי יסודי של חלקים שונים, שלא על ידי אמצעי מכני כלשהו. תופעת הקוויטציה משמשת במקרים אלו להפרדת שאריות ייצור, שמן, פיח, גריז וכו, מהחלקים הנמצאים בתוך הנוזל, ללא צורך בשימוש בכלי עבודה. על ידי שיטה זו ניתן לנקות חלקי מתכת, פלסטיק, מעגלים מודפסים ועוד.
בעולם החי מוכרת דוגמה של סרטן שיוצר בועיות קוויטציה על מנת לסדוק את הקונכייה של המזון אליו הוא מעוניין להגיע[1].
פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוויטציה נחקרה לראשונה על ידי הלורד ריילי בשלהי המאה ה-19. כשחלקיקי נוזל מגיעים ללחץ נמוך מספיק נוצרים חללים או בועיות קטנות. התופעה נקראת קוויטציה (CAVITY=חלל, מערה). התופעה מתרחשת בעיקר מאחורי להבי טורבינות המסתובבים במהירות או ליד שטח המתנודד במשרעת ובתדירות מספיקה. זרימת נהר מהירה, למשל, יכולה לגרום לקוויטציה סמוך לסלעים הנמצאים בנהר, במיוחד ליד מפלים.
קיימות עוד דרכים שבהן קוויטציה נוצרת. התפרקות חשמלית למשל דרך ניצוץ יכולה לגרום להתאיידות חלק מהנוזל לחלקיק שנייה; גם תנודות של גלי קול יכולות ליצור בועיות קטנות שיקרסו לתוך עצמן, זמן קצר לאחר היווצרותן.
קוויטציה היא תופעה הדומה למדי לרתיחה. גם ברתיחה וגם בקוויטציה נוצרות בועות אדים של הנוזל בתוך נפח הנוזל, הקורסות לתוך עצמן תוך כדי יצירת גלי הלם. הקריסה בשתי התופעות יכולה לגרום לשחיקה של חומר הנמצאים בקרבתן. בנוסף, הרעש שאפשר לשמוע משתי התופעות דומה (הרעש ששומעים כשקומקום מתחיל לרתוח).
קוויטציה מופיעה רבות גם במשאבות פוזיטיביות, מסוג גלגלי שיניים לדוגמה: בשונה ממשאבות צנטריפוגליות, משאבות פוזיטיביות במהלך פעולתן מגיעות למצב שבו תאי העברת הנוזל נעולים על ידי חיץ מתכתי (בין אם זה גלגלי השיניים או גוף המשאבה שבו הגלגלים סובבים), ולכן הנוזל אינו יכול להיכנס אל תוך התא שבו הלחץ האבסולוטי יורד, כדי למלא את כל הנפח שנוצר בתא הנעול. כתוצאה מירידת הלחץ האבסולוטי (כמוסבר לעיל), "מתפוצצות" בועות האוויר שנמצאות בתאים הנעולים וגורמות נזק ממשי לחלקי המשאבה, בדמות חורים קטנים בחלקים השונים.
נזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדחפי ספינות, היא אחד הגורמים העיקריים לבלאי של מדחפים אלו.
בצוללות רעשי קוויטציה במדחף הם אחת הדרכים העיקריות לגילוי צוללת על ידי שימוש בסונאר פסיבי.
קוויטציה היא גם אחד ההסברים הרווחים לרעש המופק בעת פכירת אצבעות.
פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציפויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתרון מקובל הוא לצפות את להבי המדחף או המשאבה בחומר פולימרי עם טיב פני שטח גבוה, המולקלות של הפולימר גדולות וארוכות, דבר שמפחית את היכולת של סילוני הנוזל ליצור נזק לפני השטח.
מניעת קוויטציה צריכה להיעשות בצד היניקה של המשאבה - הגדלת העומד החיובי מעל פתח היניקה או הגדלת קוטר צינור היניקה. אפשרות נוספת היא להגדיל את הלחץ במיכל שבו נמצא הנוזל שממנו יונקים.
חומרי גלם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחירת חומרי גלם עמידים יותר על ידי הקשייתם, טיפולים תרמיים (מתכות), שיפור פני השטח וציפויים למיניהם.
שימושים בקוויטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורפדות חדשניים יוצרים "מיעוּר-על", או סופר-קוויטציה, על ידי שיגור הטורפדו בסיוע רקטה. ראש הטורפדו מתוכנן כך שכאשר יחדור למים במהירות רבה, תנועת המים סביב הטורפדו תביא לכך שלחץ המים ירד עד כדי כך שיהיה נמוך מלחץ האדים שלהם. כך נוצרת מעין בועת גז שבתוכה נע הטורפדו, והתנגדות המים נעלמת. בדרך זו יכול הטורפדו להגיע למהירות גבוהה מאד: טורפדות מודרניים שאינם משתמשים בטכנולוגיה כזו מגיעים למהירות של כ-100 קשר, כ-190 קמ"ש; ואילו טורפדות המונעים בסופר-קוויטציה עשויים להגיע למהירות העולה על 200 קשר, כ-370 קמ"ש. סין הודיעה כי בכוונתה לפתח צוללת שתעבוד על עקרון דומה.
קוויטציה במערכות אספקת מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעת הקוויטציה נפוצה מאוד במערכות אספקת מים, התופעה נצפית במשאבות, מגופים הידראולים ואביזרים נוספים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצאה על קוויטציה במערכות אספקת מים - אור שאלתיאלי
- קוויטציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
