קולפוסקופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31.1.2018. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.

קולפוסקופיה (מיוונית: קולפוס= "ריק, רחם, וגינה" + סקופוס= "להסתכל"; על פי האקדמיה ללשון העברית: שקיפת צוואר הרחם) הוא הליך אבחון רפואי המראה תצוגה מוגדלת של צוואר הרחם, של הרקמות, ושל נרתיק הפות.[1] בדיקה זו מאפשרת לאבחן נגעים טרום סרטניים ונגעים ממאירים. תהליך זה נעשה באמצעות קולפוסקופ, אשר מספק תצוגה מוגדלת של האזור. הקולפוסקופ מאפשר להבחין ויזואלית בין רקמה תקינה לרקמה לא תקינה, ולקיחת ביופסיה להמשך בדיקה פתולוגית. המטרה העיקרית של קולפוסקופיה היא מניעת סרטן צוואר הרחם על ידי זיהוי נגעים טרום סרטניים בשלבם המוקדם וטיפול בהם. ההליך פותח על ידי הרופא הגרמני הנס הינסלמן, עם עזרה של אדואר וירטוס.[2][3] ישנו קולפוסקופ מיוחד אשר מצוייד במצלמה ומטרתו לאסוף ראיות לתקיפה מינית או אונס.

אינדיקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולפוסקופיה לא יעילה עבור מטופלות אשר בבדיקת משטח צואר הרחם שלהן הראו תוצאות נמוכות של פגיעה רקמתית. הבדיקה תתרום לנשים אשר יש פגיעה רקמתית נראית, אמנם הבדיקה לא תוכל לאבחן הישנות של סרטן במידה ויש.[4]

הליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, נלקחת ההיסטוריה הרפואית של המטופלת הכוללת בין השאר: מספר ההריונות שעברה, המחזור האחרון, אלרגיות משמעותיות והיסטוריית עישון. במקרים מסוימים, חובה לבצע בדיקת הריון לפני הבדיקה. ההליך מוסבר במלואו למטופלת, שאלות נשאלות ונענות והמטופלת חותמת על הסכם הבדיקה.

מטרת הבדיקה הקולפוסקופית היא לאבחן רקמות לא תקינות בצואר הרחם. הגדלה נמוכה (2× 6×) עשויה לשמש בכדי לקבל רושם כללי על מבנה האזור.הגדלות גדולות יותר ( 8x כדי 25x) מנוצלות כדי להעריך את מצב הנרתיק ואת צוואר הרחם. חומצה אצטית ותמיסת יוד מוזרקים לפני השטח כדי לשפר את הדמיית האזורים החריגים.

בדיקת הקולפוסקופיה מבוצעת כאשר האישה שכובה על גבה.  מציבים מראה בנרתיק לאחר שהפות נבדק ולא מצאו בו ממצאים חשודים.

נלקח 3% חומצה אצטית ומוחדרת לנרתיק על ידי צמר גפן. את "אזור השינוי", הוא אזור קריטי על צוואר הרחם שבו רבים מהנגעים הסרטניים והלא סרטניים מופיעים בדרך כלל לראשונה.

אזורים של צואר הרחם שהופכים לבנים אחרי הוספת החומצה האצטית או לחילופין אזורים עם צורה שונה מבדרך כלל, נלקחים לביופסייה. אם אין אזורים לבנים כלל ומתקשים לראות רק בעזרת החומצה  האצטית, מוסיפים תמיסת יוד כדי להאיר את האזורים טוב יותר.

לאחר בדיקה מקיפה, הרופא אשר מבצע את הבדיקה קובע אילו אזורים היו חריגים ומבצע ביופסיה לאותו אזור באמצעות האמצעים העומדים לרשותו.ישנם מקומות אשר הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית, שלא לצורך. כיום, מומלץ על הרדמה מקומית כדי להקל על תחושת המטופלת.


פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל אחד עבור ניקוד קולפוסקופיה הוא "ציון שוודי", אשר מקצה ציון בין 0 ל-2 ל-5 פרמטרים שונים. ציון נע בין 0 ל-10. ציון של ≥5 מראה על כמות נגעים גבוהה, ו ≥8 מראה על 90% HGL. וציון <5 לא דורש ביופסיה בגלל סיכון נמוך של סרטן.[5]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים או סיכונים משמעותיים כתוצאה מבדיקת קולפוסקופיה לא נפוצים, אבל עשויים לכלול דימום, זיהום באזור הביופסיה או רירית הרחם, והכישלון לזהות את הנגע. חלק מהמטופלים חווים מידה מסוימת של אי נוחות במהלך הגרידה, ורבים חווים אי נוחות במהלך הביופסיה. [6]

קולפוסקופיה עם ביופסיה אינו גורם בעיות פוריות

מעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעקב הוא קריטי להצלחת התהליך. נגיף הפפילומה האנושי  הוא זיהום נפוץ והסיבה הבסיסית ביותר לדיספלזיה של צוואר הרחם. חולים צריכים לקיים סקס בטוח בכדי להפחית את הסיכונים שלהם להידבקות והפצת נגיף הפפילומה האנושי. מחקר אחד מצביע על כך שהמצאות פרוסטגלנדין בזרע עלול להאיץ צמיחת גידולים בצוואר הרחם וכי קונדומים יכולים לסייע במקרה זה.[7][8][9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחם

צוואר הרחם

נגיף הפפילומה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]