קיואו ודאצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיואו ודאצ'י
和達 清夫
Kiyoo Wadachi 01.jpg
לידה 8 בספטמבר 1902
נגויה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 1995 (בגיל 92)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סייסמולוגיה
מקום מגורים יפן
מקום לימודים אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת סאיטאמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר התרבות (1985)
  • פרס ההצטיינות בתרבות (1971)
  • פרס האימפריה של האקדמיה היפנית (10 במאי 1932) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקר רעידות אדמה עמוקות מוקד באזור ודאטי-בניוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קִיוֹאוֹ וַדָאצִ'ייפנית: 和達 清夫,‏ 8 בספטמבר 19025 בינואר 1995) היה פרופסור לסייסמולוגיה בסוכנות המטאורולוגית של יפן. מחקריו על רעידות אדמה עמוקות קשרו את שמו באזור ודאטי-בניוף – תחום של מוקד רעידות האדמה המצוי באזורי הפחתה.[1]

מחקרי רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריו על רעידות אדמה ביפן גילה ודאצ'י כי ככל שרעידות האדמה התקרבו לשוליים המזרחיים של אסיה, כך גדל עומקן. בשנת 1928 פרסם את הראשון מבין דוחות תצפיותיו, והמשיך לפרסמם עד שנת 1936. עבודתו סיפקה עדויות משכנעות לקיומן של רעידות אדמה עמוקות, והובילה לבנייתם של מודלים שעסקו במבנה התנועה במעטפת כדור הארץ.

השפעת מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון משנת 1980 סיפר צ'ארלס ריכטר כי מצא מאמר של ודאצ'י בו נערכה השוואה בין רעידות אדמה רדודות לעמוקות, המראה הקבלה בין תזוזת הקרקע המקסימלית לבין המרחק ממוקדי רעידות האדמה. מאמר זה סייע לריכטר בפיתוח הסולם הסייסמי הקרוי על שמו: סולם ריכטר.[2]

מחקריו של ודאצ'י – ששימשו תמיכה יסודית לתאוריית טקטוניקת הלוחות – היו הסיבה העיקרית להחלטת עורכי המגזין "Journal Of Geophysical Research" להקדיש לו חלק נרחב בגיליון שיצא ב-10 בדצמבר 1987.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיואו ודאצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]