קיץ ועשן
קיץ ועשן (באנגלית: Summer and Smoke) הוא מחזה שנכתב על ידי המחזאי טנסי ויליאמס בשנת 1948. המחזה הוא בן שתי מערכות, וכולל שלוש-עשרה סצנות. הביטוי "קיץ ועשן" נובע ככל הנראה משירו של הארט קריין "סימני זיהוי של התנהגות"[1] משנת 1926, שהופיע באוסף "בתים לבנים".
עלילת המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז העלילה, המתרחשת בתחילת המאה העשרים בעירה קטנה בדלתא של המיסיסיפי, עומדת דמותה של אלמה. אלמה מאוהבת מילדותה ובמשך שנים רבות בבנו של הרופא השכן, ג'ון, אולם בעוד היא מייצגת בעצמה את הקורבן של החינוך הפוריטני שקיבלה, ג'ון חי את חייו בהתגרות מתמדת במוסכמות. העימות בין שני הגיבורים מעלה שאלות קיומיות רבות בנוגע ליחס שבין הגוף לנשמה, בין אנרכיה לסדר ובין אהבה רוחנית לתענוגות הבשר. אף על פי שאלמה וג'ון מאוהבים זה בזו, אין הם מצליחים להגשים את אהבתם. כל אחד מהם משלם מחיר כבד על השקפת עולמו ועל הטעויות הגלומות בעולמו הצר.
דמויות במחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמה (תרגום מספרדית - נשמה) וינלמר, היא ביתו של הכומר ושל אשתו בעיירה במיסיסיפי, הסובלת מהפרעות נפשיות. אלמה היא בחורה מופנמת הנחבאת אל הכלים ונמצאת בשולי החברה, היא אינה מתערבבת עם בני גילה או עם אנשים כלל. היא תוצר של החברה הפוריטנית בה גדלה. אלמה היא חולנית ולא בקו הבריאות הנובעת בחלקה מכך שהיא מסוגרת בביתה. אלמה מאוהבת בג'ון השכן הבלתי ניתן להשגה מגיל ילדות. לקראת סיום המחזה אלמה פורצת את שתיקת אהבתה[2], ופוצחת במונולוג משתפך בדבר אהבתה. אהבתה אינה מתממשת וזאת עקב הפערים בין העולמות מהם היא וג'ון מגיעים[דרושה הבהרה]
ג'ון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון מתאפיין על ידי אלמה כההפך הגמור לה. ג'ון הוא גבר בעל ביטחון עצמי, הוא מודע לכוח שיש לו על המין הנשי: הוא יפה, אטרקטיבי, פלרטטן ובעל קסם אישי. הוא רופא במקצועו. הוא לא מקבל את מוסכמות החברה כמובנות מאליה ואף לועג למוסכמות. הוא פועל לפי צו מצפונו ורצונותיו הגשמיים. ג'ון הוא אנטי תזה מוחלט לאלמה, דבר אשר מגביר את הקרע: הוא מאוהב בה, אך לאור הפער בין העלומות אהבתם לא תבוא לידי מימוש.
הפקות של המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 באוקטובר 1948, לאחר פתיחת ההרצה הראשונה בדאלאס, "קיץ ועשן" התקבלה לראשונה בברודוויי. היא בוצעה בתיאטרון תיבת הנגינה (אנ') שבניו יורק, בהפקה בבימויו של מרגו ג'ונס (אנ'), ובעיצוב ג'ו מיליצנר (אנ') עם טוד אנדרוס, מרגרט פיליפס, מוניקה בויאר ואן ג'קסון (אנ'). המחזה רץ לאורך 102 הופעות. באותו הזמן, המחזה הפופולרי "חשמלית ושמה תשוקה" המיוצג על האטה הפופולריות, שני המחזות בחנו נושאים דומים. בשנת 1952, ג'רלדין פייג' שיחקה את התפקיד הראשי בהצגה בבימויו של חוזה קינטרו בבית החדש של המעגל בכיכר תיאטרון במרכז העיר ניו-יורק. ההופעה האגדית שלה החלה בתנועת אוף ברודוויי, לשים את שניהם את עצמה ואת קינטרו על המפה, המצדיק את המחזה עצמו. מופע הבכורה בברודוויי של הגרסה המתוקנת הועלה ב-1976. ההפקה נוהלה על ידי אדווין שרין. ב-1996, המחזה קם לתחייה במרכז הבמה בניו-יורק, הפקה בבימויו של דייוויד וורן, עם הארי המלין ומרי מקדונל. ליילה רובינס ואמנדה פלאמר היו בולטות בהפקת התיאטרון. ב-17 באוקטובר 2006, מלאו כמעט שישים שנה להפקת הבכורה בלונדון של קיץ ועשן. זההפקה עלתה בתיאטרון אפולו, בבימויו של אדריאן נובל ובכיכובו של רוזמונד פייק וכריס קארמק. לאור חוסר הצלחה של המחזה ומעט צופים שהגיעו, ההצגה ירדה מוקדם מן הצפוי, לאחר 10 שבועות. בינואר 2007, מפעל צעצועים במילבורן, ניו ג'רזי, הציג התעוררות בכיכובה של אמנדה פלאמר וקווין אנדרסון, בבימויו של מייקל וילסון. במאי 2008, קבוצת השחקנים אוף ברודוויי הקימה לתחייה את הגרסה של שנת 1964, הם קיבלו ביקורת חיובית מאת הניו יורק טיימס[3].
עיבודים לקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1961[4] הוסרט סרט על ידי חברת הקולנוע סרטי פרמאונט. הסרט הופק על ידי פיטר גלנוויל וכיכבו בו לורנס הארווי, ריטה מורנו וג'רלדין פייג' בדמות אלמה. בשנת 1972 הופקה גרסה טלוויזיונית, בכיכובם של לי רמיק, דייוויד הדיסון ובארי מורס. הפקה נוספת, הוקרנה בטלוויזיה, ב-1976 בכיכובם של בליית' דאנר ופרנק לנג'לה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המחזה "קיץ ועשן" של טנסי ויליאמס - בתרגום רות כסלו, הוצאת בית צבי, 1988.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- imdb דף המחזה (באנגלית)
- enotes הרחבה על המחזה, 2005 (באנגלית)
- מונולוג הסיום של אלמה, יורם לוינשטיין
- הרחבה אודות המחזה, stageagent (באנגלית)